פלא (2017) Wonder
פלא הוא סרט לכל המשפחה מרגש שמביאה למסכי את סיפורו של אוגוסט פולמן, ילד שונה, אבל עם לב ענק. בגלל שהוא נולד עם פנים אחרות, מערכת החינוך הציבורית התרחקה ממנו, אבל כעת אוגוסט עולה בעקשנות לכיתה ה’ בבית ספר ציבורי, שם הוא יהפוך למעין גיבור לחבריו לכיתה.
בעוד משפחתו, עמיתיו החדשים והקהילה כולה מנסים להתייחס אליו בהבנה ובחמלה, הנער יוצא למשימה יוצאת דופן שתאחד את כולם ותראה להם כיצד אדם אינו יכול להתאים את עצמו לנורמות כאשר הוא נולד לבלוט. הסרט מבוסס על רב המכר באותו שם.
פלא לצפייה ישירה, הסרט המלא עם כתוביות בעברית
מצאת שגיאה? דווחו בתגובה בתחתית העמוד!
הביקורת של לילך לסרט פלא
לפני שאדבר על הסרט עצמו רציתי להסביר כמה דברים מאוד חשובים לי. מעניין כמה מאלה שאומרים שהמסר של הסרט צריך להגיע להורים, מורים, ילדים שינו או ישנו את יחסם הצבוע כלפי האנשים הלא מושלמים סביבם. או שזו גם מסכה צבועה שיש להם מול מסך? כמה הורים מחנכים ומסבירים לילד לא בוגר שהם לא צריכים להפלות על סמך גזע, מין, מראה, מראה? יש הורים שלהפך, מתעקשים שהילד המושלם שלהם לא ייגע בלא המושלם, שאסור לקחת את חוסר השלמות ושגם הם יסבלו…
בחברה עם מנטליות ודעות קדומות כאלה, אותו אדם לא מושלם, שכבר נפגע מהגורל, חייב להשתדל לפחות פי שניים לשכנע את החברה שהוא מסוגל, שיש לו כישורים, רגשות, תכונות ושהוא אדם נורמלי. לכולנו יש משהו לא מושלם. בין אם נודה בכך ובין אם לא. אבל חוסר השלמות של חלקם גלוי ואז הם הופכים למטרה.
איך שנהפוך את זה, אנחנו צבועים. ולא כנה. ומחוך. ויש לנו דעות קדומות. והרבה הרבה בורות.
אנחנו לא רוצים לסבך את עצמנו, אנחנו רוצים שיהיו לנו חיים פשוטים ויפים. העקום הזה לנהל, לחפש חברים, נחמה והשתלבות במקום אחר, לא בבית הספר שבו הילד שלנו נמצא, לא במועדון השחייה שבו הילד שלנו נמצא, לא באוטובוס שאנחנו נוסעים בו. לא, אדוני, מה לעזאזל, אין לי מה לעשות איתו, מסכן, עדיף שלא אצטלב איתו.
והילדים, אכן, רעים מאוד. זה בגלל שהם ילדים. עד לנקודה מסוימת זה נורמלי. אבל חלקם חסרי השכלה, פרועים, לא מסוגלים לשום תחושה – כי כפי שאנו רואים בסרט הזה, כך גם הוריהם, הדוגמה הקרובה והחזקה ביותר.
אנשים שחושבים שהם עדיפים, אבל שלעתים קרובות מדי הם למעשה חלאות, וזה הכל. אולי מצוין כמקצוע, אבל כמה לוזרים כאנשים.
סרט עם מסר חזק שהרבה אנשים לא יבינו. ולשווא מבוגר יראה את הסרט הזה, בין אלה שחושבים שהוא מושלם ומבריק, אם שום דבר לא ישתנה ואם המסר של האנושות לא יגיע גם לילד, בתנאים שלו.
פלא הוא סיפורו של ילד, עם מום קשה בפנים הנובע מהתסמונת הגנטית, ילד בכיתה ה’, המנסה להשתלב בבית ספר אמריקאי רגיל. בגלל המראה השונה שלו, רוב עמיתיו עלולים להתנהג איתו בצורה לא נכונה. מה שיקרה.
המסקנה שאיתה אתה יוצא מבית הקולנוע היא שאינטראקציה עם אדם כמו אוגי מדברת בצורה חריפה יותר מכל אינטראקציה אנושית אחרת על אלו מאיתנו שמתייחסים בדרך זו או אחרת ל”מקרה” דומה.
ברור, כצפוי, אוגי הקטן מצליח בסופו של דבר להשתלב בבית הספר, לא בקלות, אלא בעזרת חברים לכיתה ומורים נדיבים, והחבר לכיתה שהטיל עליו אימה בסופו של דבר הוא המנודה בעצמו. אוון ווילסון, בתור האב, מביא הומור ואופטימיות לסיפור, מציל אותו מלהיות דרמטי מדי, וג’וליה רוברטס היא שוב השחקנית המדהימה שהכרנו. איזבלה וידוביץ’, בתפקיד אחותו של אוגי, מביאה להרבה בגרות פרשנית, למרות היותה נערה.
פלא לא יהיה הסרט הראשון על קשיי ההשתלבות הקבוצתית של ילד אחר כמו אוגי, או על הדינמיקה של קבוצות של ילדים בגילאי בית ספר (חשבו על הסרט מסכת משנת 1985, עם שר בתור אמו של הגיבור).
גם המורים של אוגי וגם חבריו עושים מה שהם יודעים שנכון – הסרט מצליח להיות יותר. זה סרט של נקודות מבט של כולם: אוגי הקטנה עומדת במרכז הסרט, אבל לדמויות שלהם מותר לקבל את נקודת המבט שלהם בפרקים שנקראים על שם הדמות שנקודת המבט שלה הן עוקבות אחריהם. לכל אחד יש את קטע הסרט שלו, שבו המצלמה מצלמת סיפור אולי מפתיע, שלפעמים סותר דימוי של הדמות שעשינו עד לאותו שלב. “נקודת תצפית” עם ילדים, וונדר מדברת יותר על סובלנות וקבלה של נקודות מבט שונות אפילו בעולם הנוער – לא פלא שלאחותו של אוגי, ויה, אישה לבנה צעירה ועשירה, יש חבר שחור וכנראה עני.
ישנן הקבלות מסוימות לסרטים או ספרים אחרים, בשל כמה נושאים רגישים: בריונות, שילוב ילדים בקבוצה. ג’ק, הילד האינטליגנטי, הג’ינג’י והמנומש, אולי החזק ביותר מבחינה פסיכולוגית בקבוצת הילדים, הוא מקבילה לראלף מאדון הזבובים.
הסרט מרגש ומראה לנו שיותר מהסיפור של אוגי, העלילה של הסרט מדברת אל כל אחד מאיתנו…
גם אם לא כולם יסכימו אני נותן לסרט זה 5 כוכבים בגלל המסר שלו.
2 במאי 2023 @ 1:06
סרט הכרחי, על השתלבות של ילד קטן בסביבה העוינת של החשודים בכל מוגבלות. סרט שתלמידים, מורים, הורים צריכים לראות. טון פתטי, לפעמים חגיגי, אבל גם הומוריסטי, שלא לדבר על הילד השחקן ג’ייקוב טרמבליי, בשיונו של ברייס גייסר ונואה ג’ופ, שלושתם כבר מככבים בסרטים אחרים.