עג’מי (2009) Ajami
עג’מי זו שכונה ביפו שגרים בה ערבים, יהודים ונוצרים וכולם חיים ביחד באווירה מחשמלת. עומר הוא ערבי ישראלי מנסה להציל את בני משפחתו מגורמים סחטנים. הוא גם מחזר אחרי בחורה נוצרייה בשם חדיר אבל הוא לא יכול להתחתן איתה. מאלך פועל פלסטינאי לא חוקי מנסה לאסוף מספיק כסף לניתוח של אימו. דאנדו שוטר ישראלי שמחפש את אחיו וחושד שפלסטינאים הרגו אותו. סיפור אמיץ על פשע נקמה והשלכותיו הטרגיות.
התסריט והבימוי המשותפים לסכנדר קובטי (ערבי ישראלי) וירון שני (יהודי), שניהם בסרט העלילתי הראשון שלהם.
עג’מי לפייה ישירה, הסרט המלא עם כתוביות מובנות בעברית
מצאת שגיאה? דווחו בתגובה בתחתית העמוד!
הביקורת של לילך לסרט עג’מי
למי שלא מכיר את השכונה צריך לציין שמדובר על מקום מיוחד ביפה שבה חיים יחד מוסלמים, נוצרים ויהודים, אך לא תמיד ביחסים טובים. מלכתחילה, נער נורה מול הבית. המספר של הסיפור, נער בשם נאסרי (פואד חבש), שכנו של הקורבן, טוען כי היעד היה למעשה אחיו בן ה-19, עומר (שהיר קבהא), צעיר במקומו, אך מי שנכנס לעיר. מראות של קבוצת בדואים בגלל שדודם של הבנים ירה באחד מהם (במציאות, הבדואי האמור ניסה לשדוד את המסעדה של דודו). אבו אליאס (יוסף סחואני) מציע לפייס את משפחתו של עומר עם הקבוצה הבדואית: אך בכך עומאר הופך להיות חייב לאבו אליאס, ואוי למי שהוא חייב לו… רק כדי להחמיר את המצב: אליאס בתם של עומר ואבו, חדיר (רנין קארים), רוצה להתחתן, אבל אבו אליאס מתנגד. וזו רק ההתחלה של סבך של דמויות וסיפורים, כולם קשורים זה לזה. אבו אליאס משתמש בילד בן 16, מאלק (איברהים פרגה), מהגר בלתי חוקי מהגדה, שמנסה להשיג כסף כדי לעזור לאמו החולה. למלק ולעומר יש גם חבר, בינג’ (סקנדר קופטי, אחד מהבמאים-תסריטאים), שיש לו בעיות עם סמים. בינתיים, דנדו (ערן נעים), שוטר, מחפש את אחיו.
הסרט מתחיל בסצנה שבה עובר אורח תמים נורה בגלל שהוא טעה בעומר. והטעות הטרגית הזו חושפת את המשך הסרט: סדרה של דברים לא מובנים, עם השלכות טרגיות. השוואה עם קראש היא בלתי נמנעת, כפי שאמרתי למעלה, למרות שעג’מי מתחיל מהסרט האמריקאי ומגיע לתוצאה הרבה יותר טובה. גם קופטי וגם שני עובדים בעיקר עם שחקנים לא מקצועיים ומאפשרים להם לאלתר כמה שיותר במחלקת הדיאלוגים, מה שמעניק לסרט אווירה של אותנטיות. וצירופי המקרים המחברים את הדמויות הם טבעיים, לא מבוקשים, והם מייצגים את הדרך שבה דרכיהם של זרים נפגשים: “אני יודע שאני יכול להרגיש את מה שעומד לקרות”, מספר נאסרי בהתחלה: ותחושת אימה רודפת את כולו.
סרט עג’מי אפל אבל לא פסימי – די מותח. כמו סרטים טובים אחרים, הוא יכול לקחת אותנו למקומות אפלים – אבל בלי לנטוש אותנו שם. השכונות הידועות לשמצה של ישראל זהות לשכונות הידועות לשמצה בכל מקום, ובכל זאת – הדמויות, למרות שהן אשמות, אינן אשמות: מוסלמים, נוצרים, יהודים אשמים כי זהו טבע האדם.
4 כוכבים ממני.
25 בדצמבר 2022 @ 16:49
סרט קשוח מאוד, שלעיתים קרובות משקף את המציאות איתה מתמודד האזור הזה!