שומרי הגלקסיה חלק 2 (2017) Guardians of the Galaxy Vol. 2

שומרי הגלקסיה חלק 2 הוא המשך של הסרט הראשון עם הדמויות הראשיות שמנסות להגיע לגבולות החיצוניים של הקוסמוס. האפוטרופוסים צריכים להיאבק כדי לפרנס את משפחתם שזה עתה נוצרה. במהלך הזמן הזה, הם חושפים את התעלומות סביב מוצאו של פיטר קוויל.

שומרי הגלקסיה חלק 2 לצפייה ישירה, הסרט המלא הוסר מיוטיוב

הביקורת של ערן לסרט שומרי הגלקסיה חלק 2

לפני שאני הולך לקולנוע וצופה בסרט, ראיתי טריילר אחרון באינטרנט. זה אימן אותי וכאילו הכשיר אותי למסע הארוך לקראת השיגור הגדול של החלק השני של אודיסיאת החלל של 5 האגארדים. הבעיה הופיעה באולם הקולנוע, כשלא הצלחתי למצוא את היצירה הזו, שקיוויתי שתהפוך למעין סימן מסחרי של הצוות הגלקטי, בפסקול הסרט. אף שיר אחד מהשירים הישנים לא הופיע, ולחדשים שנשמעים כבר אין כל כך דבק בציבור כמו לשירים הישנים שהושמעו ישירות מקלטת האודיו של פיטר קוויל הידוע בשם Star Lord לפני 3 שנים, ( כריס פראט); הקופסה, אלמנט זר לחלוטין לכל דור צופי הקולנוע שנמצא בחדר לידי. טוב שלפחות בסופו של דבר הדברים חוזרים לקדמותם ולמרות שנגן ה-mp3 כבר לא נמצא בציוד הסטנדרטי של צעירים עכשוויים, לפחות הוא מוכר כפונקציה ושימושיות על ידם.
הדבר השני ששמתי לב אליו, לאחר כחצי שעה של צפייה, היה היעלמותה של הדמות דראקס, (דייב באוטיסטה). אם בסרט הישן, תפקידו היה אפל וטבע בסבל שלו, כעת הוא נמצא בדיוק בקיצוניות ההפוכה, סוג של בדיחה מהלכת. למעשה, בנק מטופש שלא נגמר לעולם. שום דבר שדרקס החדש הזה לא אמר או עשה גרם לי אפילו לחייך. היעלמותו של עמוד כזה מהסיפור מייצגת אובדן גדול, דבר שלא יכולתי לנחש אילו חשבתי מראש על חיסולו מהסיפור. אבל מסתבר שזה תפקיד חשוב יותר ממה שחשבנו.

כמו סרטים נוסים של מארוול מגיעה הטרגדיה האמיתית. גרוט, או בייבי גרוט, שנתנו לו זמן לגדל, אם לא בגובה, לפחות בגודל, הופך למותג של בובות לבובות. עם עיניים גדולות ומלאות הבעה, עם אישונים גדולים מדי, לצמח האנושי הזה יש מטרה אחת בסרט, זה לגרום לצופים הצעירים לזעוק את ה”אוווו!” הטיפוסי. או “כל כך cuuute!” ואז רוצה לקנות את הייצוג של הדמות בפלסטיק או גומי. מעניין שג’יימס גאן עצמו רצה לפרט, במהירות וללא התבקשות, ששום מהלך שיווקי לא ניסה על ידי תיאור ויצירת הגיבור הזה באופן שבו נראה שחשבו אותו. רק שהמציאות מוכיחה אחרת; בעצם, מי היה מתנגד אם גרוט היה גדל בשנה אחת כמו רבים אחרים ב-100 וראינו שוב את העץ הישן והבלתי מזיק בסרט? זה עדיין צמח שאנחנו לא יודעים עליו כלום, אז הכל אפשרי.
כמו גרוט ודראקס, גם הדמויות האחרות מאבדות את הילה של הרפתקנים מסתוריים שתחתיהם הוצגו בחלק הראשון. כאן כולם הופכים רגשניים ומוכרים. הם מתחבקים, בוכים ופותחים את נשמתם זה לזה. עצוב על הפקה כזו. הדברים עבדו טוב, לא היה צורך לשנות את הרכב הגיבורים רק כדי לרצות חלק מסוים בקהל שלא מסוגל לחרוג מהמשפט הראשון של משפט. הם ממילא אבודים.
אמרתי על: המוזיקה, גוט, דמויות; עדיין יש את התסריט, שהוא פספוס ראש אל זנב. ואני אתן דוגמאות שבהן, באלמנטים הלא חשובים, אבל מפתח לפעולה, 10 הכותבים, פלוס הבמאי 11, (כאן רציתי לשים את שם התסריטאי אבל ויתרתי כשראיתי שיש יותר מ שחקנים, כמו בחלק הראשון), הם יצרו מ”אופרת החלל” הזו כפי שמכונה סוג זה של יצירה, “אופרה” פשוטה כפי שאמר בהשראת המגזין Accion.

אם לגבי המרכיבים האחרים עדיין יש פרקים זועמים, עקשניים ונוסטלגיים שמזכירים את התחושה מהחלק הראשון, או קו שמאפיין דמות בפרק הראשון, או התנהגות יחידה שהביאה איתה את האישיות של הדמות הזו מהסיפור הישן, התרחיש במקום זאת, היא… איך לומר… אופיינית למשהו שחסר לו קצת השראה. החל מהקלאסיקה “לוק, אני אביך!” ועד ש”ניסיתי אינספור עולמות (כוכבי לכת) ולא מצאתי כלום,… רק על פני האדמה מצאתי את מה שחיפשתי כל כך הרבה זמן”, הכל ילדותי וידוע. בני אדמה הם מיוחדים, והעניין המשפחתי הוא… סוג ייחודי של טריק. זה לא משנה שהם מעולם לא נפגשו. קשר מיוחד, בלתי מובן, מעבר לכל הגיון, קושר את בעלי אותו הדם. המשפחה האמיתית, זו שמתגבשת עם הזמן, זו שנמצאת לצידך, לא זו עם מידה של קרבה, כמובן לא קיימת. באינטרנט הסתובבה פתגם בהשראת ש”מלחמת הכוכבים” עוסקת במשפחה שדיפקה את כל היקום עם המלודרמה שלה. זה המצב גם כאן.
וכדי להבין עד כמה התרחיש חסר השראה, כוכב האגו, המקום בו כל העלילה תתפוצץ, נראה חתוך מסדרת האנימציה טינקר בל וחבריה, הפיות בערוץ דיסני. ובואו נסיים את החיפוש.
לא יכול לתת יותר מ-4 כוכבים.

סרטי מדע בדיוני נוספים

שוליית המכשף (2010) The Sorcerer’s Apprentice

הֵיילוֹ (2010) Halo

גברים בחלל 5: בוגד במאדים (2017) Starship Troopers: Traitor of Mars