בבילון (2022) Babylon
בבילון הוא סיפור על שאפתנות מופרזת ועודף שערורייתי בתחילת הוליווד של שנות ה-20. הסרט עוקב אחר עלייתן ונפילתן של כמה דמויות בעידן של דקדנס וקלקול אינסופי. הוליווד נמצא בתקופת מעבר בתולדות הקולנוע, מהסרט האילם לזה שבו מדברים. מסיבות מהשקיעה ועד הזריחה, כל כיף מותר, אלכוהול, סמים, הוללות עד למקסימום.
החלום ההוליוודי ללא גבולות, זמנים שבהם המסך הגדול היה “המקום הכי קסום בעולם”. חמש דמויות במלוא התהילה או בחיפוש אחריה: שחקן מנוסה כבר, בלונדינית שמסוגלת להכל, מקסיקני שנמצא שם בכל פעם שצריך, אישה אסייתית מסתורית והאפריקאי-אמריקאי הבלתי נמנע שלמוזיקה אין יותר סודות עבורה. חמש דמויות באמצע בבל כללית, חמישה גורלות במערבולת שלא סולחת לאיש.
בבילון לצפייה ישירה, הסרט המלא לא נמצא ביוטיוב
מצאת שגיאה? דווחו בתגובה בתחתית העמוד!
הביקורת של עדן לסרט בבילון
בבילון משחזרת גרסה רחוקה מכל רומנטיזציה של העשורים הראשונים של אולפני הסרטים בחוף המערבי. זה עידן שנות ה-20 הסוערות של המאה הקודמת, הקולנוע גילה לאחרונה את הסרט המדבר.
אבל הזוהר של העידן הזה בא יחד עם כל השחתות האפשריות: שחקנים, במאים, אנשים על הסט נמצאים בצורה הטובה ביותר באורגיות שבמקומות מסוימים גולשים לסאדיזם, שנראה כאילו לקוחים מסרטיו של פייר פאולו פאזוליני או מעיניים רחבות. סתום, עד לקובריק. קוקאין, אלכוהול (כי – למרות שזה עידן האיסור – יש את האנשים והאמצעים לסמים אותו), הנאות גשמיות. זה העולם שבו הכל מותר.
בכל הנוגע לבבל, דמותה של מרגוט רובי היא – באופן מטפורי – “זונת בבל” בתנ”ך, שאוסף את כל תכונות השכלה, מאלכוהול וסמים ועד הפקרות. ובכל זאת היא לא מרושעת – יש לה צד אנושי רגיש ככל האפשר ובו בזמן – שכמו כל פיתוי לרוע הוא מושך וברגעים הכי גרועים שלו מצליח למשוך אהדה. לא רק של הגבר המאוהב בה, אלא גם של הקהל. וכשהוא נעלם מתישהו בלילה, אולי הוא חוזר מהחושך שממנו הוא בא.
במקום זאת, דמותו של בראד פיט היא שמצאה תהילה והצלחה כשהעולם גילה את הקולנוע כצורת בידור זולה וקלה שהביאה שמחה להמונים (והרבה כסף בכיסי תעשיית הקולנוע), כפי שהוא עצמו. מתוודה. ובכל זאת הוא עד בכאב לנפילתו שלו ברגע שהציבור כבר לא מאשר אותו.
דמותו של דייגו קלווה מצליחה לתת כבוד למיעוטים ולהיות “פוליטיקלי קורקט” באמצעות הדמות המאוזנת ביותר, המהגר המקסיקני שבאמצעות תכונות אמיתיות, בתוספת מנה טובה של מזל, משיג את החלום האמריקאי. או שלא? הוליווד, באמצעות האנשה שלה, תוביל אותה להרס. שממנו הוא ניצל ויוולד מחדש במקום אחר.
הקומיקס מציל את הסרט, שאם לא כן יהיה סאטירה אפלה או שיעור במוסר ועקרונות. הקומיקס טעים כמוהו, במקומות, הומור וולגרי או שחור. מלבדו, יש קצת תקווה, אור לעולם ההוא: העובדה שלסרטים שלהם ולדמויות שהם מגלמים על המסך יש סיכוי לאלמוות.
והעולם שלהם, עלוב ככל שיהיה, ייוולד מחדש בכל פעם – כפי שדמותו של קלווה מגלה, כשעשרים שנה מאוחר יותר חוזרת להוליווד, עולם אחר – כאשר הסרטים שלהם יוקרנו ואנשים אוהבים אותם.
בבילון היא מופע טוטאלי שבו מוזיקה באיכות טובה מאוד בחזית, עוד לא ראיתי את זה ” אדם ראשון”, אבל ברור שהוא שייך לקטגוריה אחרת. בשנים האחרונות היו לנו שתי מחוות נהדרות לאמנות הקולנועית, הראשונה הייתה טרנטינו עם “היה פעם בהוליווד”, והאחת הייתה מצוינת, אבל אני חושב שהסרט של שאזל קצת מוגזם. מעניין שפיט ורובי מופיעים בשני הסרטים, מרגוט החליפה כאן את אמה סטון שנחשבה בתחילה לתפקיד הראשי הנשי, האוסטרלית אדירה ולדעתי היא הייתה ראויה לפחות למועמדות לאוסקר.
הייתי נותן לסרט את הציון הגבוה ביותר אבל 4 כוכבים מתוך 5 זה במאת מתאים.
מאחורי הקלעים של הסרט בבילון
