חוות חיות (1954) Animal Farm
חוות חיות הוא סרט מצויר עם מוסר השכל לא רק לילדים. האנימציה ממחישה אלגוריה המבוססת על ספרו של ג’ורג’ אורוול, שבה הכותב מבקר את השיטה הקומוניסטית בכלל ואת יוסיף ויסריונוביץ’ סטלין בפרט (שמגלם נפוליאון החזיר) תוך שימוש בעולמם של החיות. הסרט מתאר את המהפכה הבולשביקית שהחל לנין (בגלגולו של הבכיר הזקן) כשהמדינה היא בעצם החווה הונהגה ע”י “החקלאי השיכור והאכזר” וממשיכה ב”חשיפת” הפעולות הנתעבות שנקט סטאלין.
למרות שבהתחלה הכל הולך טוב, ובכן על פי התוכנית (החיות לוקחות את ההובלה והעתיד מוכרז להיות מזהיר), בקרוב ה”חזירים”, בסיוע הכלבים (התגלמותם של האקוליטים כמו גם האלמנטים המדכאים) פועלים בצורה רודנית נגד חיות אחרות. כדור השלג מייצג הן את התגלמותו של יריבו של סטלין, הלא הוא ליאון טרוצקי, והן את השעיר לעזאזל הנוכח כל כך במערכת הקומוניסטית… הסרט גם מציג בצורה של משל את המשפטים ש”הוציאו” על ידי הקומוניסטים, ומוצאים את האשמים בתפיסת המנהיג העליון, מייצגים איום על המערכת הפגומה, את העודפות והגרנדיוזיות של בעלי ההנהגה…
חוות חיות לצפייה ישירה, הסרט המלא דובר אנגלית
מצאת שגיאה? דווחו בתגובה בתחתית העמוד!
הביקורת של לילך לסרט חוות חיות
אם אני זוכרת טוב הייתי בת 10 כשראיתי את הסרט חוות חיות בפעם הראשונה…לא ידעתי אז שהסרט התייחס להיררכיה קומוניסטית, אבל מותו של החמור גרם לי להזיל דמעות מר… וחזירים וכלבים עוררו בי שנאה עזה באותו גיל תמים… היום אני חושב שאפילו כותב הספר, ג’ורג’ אורוול שינה את התיאוריה שלו לאחר שראה את ההשפעות הקטסטרופליות של הקומוניזם…
הספר “חוות החיות” שכתב ג’ורג’ אורוול צריך להיות בין קריאות החובה משלב הלימודים בתיכון ויש לדון בו כדי להטמיע את הרעיונות המועברים על חוסר השלמות של מערכות חברתיות פוליטיות. סרט האנימציה שנעשה ב-1954 מעביר את פעולת הספר במידה רבה, ומצליח להעביר את רעיונותיו של אורוול על טוטליטריות והשפעותיה.
חוות חיות שהוגה כאגדה מרשים עד היום את הקוראים או הצופים, על אחת כמה וכמה שהדמוקרטיה פועלת רק כתיאוריה הן בחברות קומוניסטיות והן בחברות קפיטליסטיות. לדוגמה, רוב האוכלוסייה מצביע בעד משהו, אך רשויות המדינה מסרבות ליישם את ההחלטה האמורה של העם, בהסתמך על כמה חוקים שהם התעלמו מהם בהזדמנויות אחרות. הדמוקרטיה לא עובדת, ושאר בעלי החיים (סליחה, בני אדם) לא מצליחים לכפות את ההחלטות שלהם על החווה שלהם. כך, כמה מאות חזירים מצליחים להכניע עם שלם, גונבים את תוצאות עבודתם, בעוד הכלבים השחורים מוציאים את האנשים בכוח מהכנסיות כדי לאלץ אותם להכריז שהם לא מתקוממים נגד החזירים.
גם בפרק של דיסאינפורמציה וחטיפת ערנות אזרחים, אנו מוצאים בספר משהו שלא נתפס באנימציה, למרבה הצער. ה”נדמה” שהוחסן בחשיבה הקולקטיבית מאפיין את החברה של היום טוב מתמיד. החיות ידעו שסנאובול נלחם בגבורה כי הם ראו אותו איתם או… “זה נראה כאילו הם ראו אותו”. החיות “נראו” התחילו לזכור את העובדות כפי שסיפרו על ידי נפוליאון, החזיר המוביל. כאילו העריץ הזה סיפר את העובדות טוב מדי ובפירוט מדי מכדי שמישהו יסתור אותו, כי “מי זוכר בדיוק מה קרה אז?”
לפיתוח הסרט העלילתי הזה יש קצת תחושה של דיסני. זה רק על פני השטח, באופן שבו החיות מוצגות בצורה גרפית. דרך הקריינות, נראה שחלק גדול מהסרט מציג שקופיות שמוסברות באודיו, מגרשת מיד את התחושה הראשונה הזו. תוך כמה רגעים האנימציה היא קורסיבית. ככלל, על מנת לבנות את אשליה של דינמיות, משתמשים בעריכה חוזרת. נהנה מקול בודד, זה של מוריס דנהם, המדובב את כל הדמויות, דמות הסיפור המסופר באמצעות צילומי מצב לחיזוק, הופכת למשמעותית עוד יותר.
לפי דעתי זה סרט אדיר, אבל שווה לקרוא את ספרו של אורוול שהיה הבסיס לסרט הזה! איזה מוח יכול להיות לסופר הזה, כשהצליח בעבודה כזו שדרכה עשה סאטירה של אישים פוליטיים רבים כל כך, הסרט המדובר יכול להיות גם משהו מצחיק וחכם עבור הילדים שצופים בו! החוט הסיפורי כל כך טוב, מראה כמה דברים קשים יכולים לפעמים ללכת על הצד הטוב ביותר, וכל ההשלכות שלהם. עקבתי אחריו בעבר, אבל לאחרונה ראיתי אותו שוב בהנאה רבה. סרט שפונה לכולם ואסור לפספס!
ממש 5 כוכבים פלוס
