כוחו של הכלב ( The Power of the Dog (2021
פיל ברבנק הוא גבר נאה עם עיניים חיוורות שמשתמש בקסמו כדי להונות נשים. הוא קאובוי אמיתי, לו ולאחיו יש הון מרשים בזכות חוות מונטנה. במסעדת רד מיל פוגשים שני האחים אישה בשם רוז, הבעלים האלמנתי של המסעדה. פיל מתנהג כל כך רע איתה ועם בנו שזה מביא את השניים עד דמעות.
כולם צוחקים ממה שפיל עושה מלבד אחיו ג’ורג’, שמנחם את האישה ומאוחר יותר מתחתן איתה. רשעותו של פיל לא נפסקת גם לאחר שרוז מתחתנת עם אחיו, כך שהדברים הולכים ומחמירים.
כוחו של הכלב לצפייה ישירה, הסרט המלא לא נמצא ביוטיוב
מצאת שגיאה? דווחו בתגובה בתחתית העמוד!
הביקורת של יונתן לסרט כוחו של הכלב
יש הרבה סרטים חדשים בנטפליקס ואני משתדל לצפות בכולם אבל כוחו של הכלב כנראה שלא שייך לקטגוריה סרטים מומלצים…החצי הראשון של הסרט לא טוב, החצי השני על הפנים. מההתחלה מנסים לשכנע אותך עם תמונות טובות, בטריילר זה זוכה לשבחים מקסימום… אחרי שרואים את החלק הראשון מגיעים למה שהסרט רוצה לשדר, שממה, מוות, שטויות, ייסורים .
החוואי הכריזמטי פיל בורבנק מעורר פחד והערצה בסובבים אותו. כשאחיו חוזר הביתה עם אשתו ובנו החדשים, פיל מניח כל מיני מקלות בגלגלים שלהם עד שהוא מבין שהוא עלול להיתפס ברשת האהבה. אמריקה לפני מאה שנים, אמריקה הפטריארכלית מימי החיים הלבנים חשובים, בינתיים דברים השתנו פה ושם, דרך החלקים המהותיים עד שהגיעה על ברכיה לפני המשחקים באליפות הכדורגל החזקה ביותר של ארצות הברית. היבשת הישנה, דרמה,רומנטיקה, מערבון …אבל אל תצפו לסרט בסגנון ג’ון וויין, המערבון הוא יותר מיוחד, מקורי, זה לא הנשק שמחליט. קראתי גם ב-imdb דעה של מישהו שקורים הרבה דברים שלא מובילים לשום מקום. שיהיה? האם זה היה או לא? דעתי היא שזו הייתה דווקא תשומת לב מוגברת מההתחלה ועד הסוף.
עברו כמעט שלושה עשורים מאז שג’יין קמפיון הצעירה הפתיעה בפסטיבל קאן עם “הפסנתר”, דקל הזהב שאני מרגיש צורך לראות שוב מתישהו. מאז, הקריירה של הבמאי יליד ניו זילנד לא הייתה מזהירה כפי שהוכרזה, רק “כוכב בהיר” והסדרה “Top of the lake” (ראיתי את העונה הראשונה, לא הפניתי את הגב) -הם החזירו אותה לתשומת לבה. אבל ג’יין חוזרת בסגנון ומכה עם ה”מערבון” השונה מאוד הזה, אבל מיוחד כמו שהיה בזמנו, ו”Unforgiven” של קלינט איסטווד. מעניין, אליזבת מוס ופול דאנו לוהקו במקור לתפקידים בהם ראיתי את קירסטן דאנסט וג’סי פלמונס בסרט, אני לא חושב שלתוצר המוגמר היה מה להפסיד, להיפך. אבל ללא עוררין, מבחינה פרשנית, הוא רחוק מסרטו של בנדיקט קמברבאץ’, הלונדוני שחשף פן נוסף של אפשרויות המשחק שלו לעומת מה שאנחנו מכירים מ”שרלוק” או מסרטי גיבורי על. אשמח לראות אותו זוכה באוסקר על התפקיד הנהדר הזה, למרות שכרגע נראה שהמשחקים מיועדים לוויל סמית’…
