שיווי משקל (2002) Equilibrium
שיווי משקל מתרחש בעולם עתידי, כאשר משטר דיקטטורי חיסל את המלחמה באמצעות דיכוי רגשות: ספרים, אמנות ומוזיקה אסורים לחלוטין, ורגשות הם פשעים שעונשם מוות. על מנת לפקח על ציות לחוק, מונתה קבוצה מיוחדת של שוטרים בשם “כוהני הטטרגרמטון” לחיסול כל העוברים על החוק.
הכומר ג’ון פרסטון הוא סוכן ממשלתי מהמעלה הראשונה שאחראי להשמדת כל המתנגדים לכללים. לאחר שוויתר על מנת הפרוזיום שלו, תרופה מעוררת מחשבה, פרסטון, שהוכשר לאכוף את החוקים הנוקשים של המשטר החדש, מתחיל להבין שהדברים אינם כפי שהם נראים.
שיווי משקל הסרט המלא לצפייה ישירה ללא תרגום לעברית – הסרט דובר אנגלית
מצאת שגיאה? דווחו בתגובה בתחתית העמוד!
הביקורת של יונתן לסרט שיווי משקל
כשראיתי את הסרט הייתי המום. במובן החיובי, זאת אומרת. אני חושב שלסרט הזה הייתה השפעה עלי גדולה יותר מאשר למטריקס הראשונה. כלומר, מעולם לא ראיתי דבר כזה. הסרט הזה הביא משהו חדש לעולם הקולנוע. זה פתח עידן חדש של סרטים פסיכולוגיים ואחרון חביב אמנות … אני אומר אמנות כי אני עובד בתחום ואני יודע מה זה אומר. שוב, אמירתו של ג’נטלמן מסוים לפיה הסרט חסר מקצועיות וסצינות האקשן קצרות …
אני חושב שזה קצת לא במקומו. מה הוא ירצה לראות? שחקנים מהשורה הראשונה? אני לא אומר שהם לא יהיו. לזכותו של כריסטיאן בייל ייאמר לזכותו כמה סרטים יוצאי דופן, ביניהם אני לא יכול להתעלם מפסיצ’ו או שאפט האמריקאים והיו עוד כמה אבל הם לא עולים לי לראש עכשיו. אני חושב שעידן הסרטים שבו הכוח האכזרי וברמז, סצינות האקשן (אם אפשר לקרוא להם כך) מייצג את הנקודה החזקה כמעט נגמר.
שיווי משקל הוא סרט מדע בדיוני אינטליגנטי ועשוי היטב, שלא יאכזב לא חובבי הז’אנר או מי שרוצה סרט רעיון. אנו מסתירים דה -הומניזציה טוטאלית במסווה של התקדמות – זה נכון מעכשיו, אסור לנו להיכנס לעתיד. פרשנות מופלאה. D
שיווי משקל נוגע בנקודות רגישות ועכשוויות רבות של המצב הנוכחי של משבר רוחני של האנושות. מטאפורה מורכבת, שגורמת לך לחשוב על “פרנהייט 451” (קורט ווימר הוא מעריץ מובהק של ריי ברדברי, מחבר הספר). יש לציין כי טכניקת הלחימה “האקדח-קאטה” “הומצאה” על ידי קורט ווימר במיוחד כדי להמחיש את יכולתו הנפשית והפיזית של האדם לעשות משהו מושלם, כאשר כל כוח הריכוז מתועל רק במשהו הזה. אני מקווה שזה הגיוני גם לך …
הסרט מציג את ההיבטים של חברה “אידיאלית” לעתיד שבה כולם שווים, בעלי זכויות שוות, אך למעשה הם בעלי חיים כי אין להם רגשות, אין אידיאלים, אין חרטות, ואמנות, ספרות ודברים אחרים המביעים דעות. ורגשות אסורים. הסרט מבריק בכך שהוא מראה לנו חלק מהצד האפל של האנושות וכיצד החברה האנושית יכולה להיות אם כולנו היינו אותו דבר. יוצאת דופן היא הסצנה עם הכלב, כאשר הגיבור הראשי מרגיש תחושה חדשה, לא ידועה לו כשהכלב מלקק את פניו.
עם זאת, עלינו להכיר בכך שרגשות הם במידה רבה אם לא לגמרי הבסיס לכל ההחלטות שאנו מקבלים … בין אם אנו מדברים על אהבה או על שנאה … בין אם אנו מדברים על קנאה או תאוות בצע … הם מה שמייצגים אותנו ו לפעמים בעלי חיים נמצאים הרבה מעלינו … כי בדרך כלל המנה שאנו כה גאים בה שהמין האנושי הביא עד כה רק מלחמות … רעב ואסונות …. אנו פוגשים יותר ויותר מקרים של אכזריות ש אפילו בעלי חיים לא יוכלו … ואפילו אם הם יתקפו או יהרגו לפעמים …. אין להם את מה שיש לנו … מודעות ובמקרה הזה …. לעשות דבר מפלצתי במקרה מכוון, ביודעין … הוא מבדיל אותנו מבעלי חיים במובן מסוים שאסור לשבח אותו …. מה שהדהים אותי בסרט הזה והוא נשאר טבוע בזיכרוני … הוא החלק בו הוא “הומניז” על ידי אותו קאטלוש … בסרט זה לא השחקנים ולא התסריט או הבמאי חשובים … רק הרעיון … חייב להתחשב יש לזה.
