בדידות בגיל השלישי: דרכים מעשיות לשמור על קשרים ועל משמעות

הילדים גדלו ועברו לגור רחוק, חברים ותיקים הלכו לעולמם או עברו דירה, הפרישה מהעבודה ניתקה את הקשרים היומיומיים עם עמיתים, ולפעמים גם בן או בת הזוג כבר אינם. כך, כמעט בלי לשים לב, מבוגרים רבים מוצאים את עצמם בודדים. הבדידות היא אחד האתגרים השקטים של הגיל השלישי, והיא משפיעה לא רק על מצב הרוח אלא גם על הבריאות הגופנית והנפשית. אבל בדידות איננה גזירת גורל, ויש דרכים רבות לייצר מחדש קשרים, שגרה ותחושת משמעות.

בדידות היא לא רק להיות לבד

חשוב להבחין בין לבד לבין בדידות. יש אנשים שחיים לבד ומרגישים מחוברים ומלאים, ויש אנשים שמוקפים באנשים ובכל זאת מרגישים בודדים. בדידות היא תחושה סובייקטיבית של חוסר בקשר משמעותי, של היעדר מישהו שאפשר לשתף אותו, לסמוך עליו או פשוט לשוחח איתו על היום.

מחקרים רבים בעולם קשרו בין בדידות ממושכת לבין סיכון מוגבר לדיכאון, לירידה קוגניטיבית ולבעיות בריאות נוספות. לכן אנשי מקצוע רבים מתייחסים היום לבדידות כנושא בריאותי של ממש, ולא רק כעניין רגשי. ההכרה בכך היא צעד ראשון חשוב, גם עבור המבוגרים עצמם וגם עבור בני המשפחה.

לזהות את הסימנים

בדידות לא תמיד מוצהרת. מבוגרים רבים מתביישים להודות שהם בודדים, או לא רוצים להכביד על הילדים. סימנים שכדאי לשים לב אליהם כוללים הסתגרות בבית, ויתור על פעילויות שבעבר נהנו מהן, שינויים בשינה ובתיאבון, הזנחה של המראה החיצוני או של הבית, ושיחות טלפון ארוכות במיוחד שמעידות על צמא לקשר.

בני משפחה יכולים לפתוח את הנושא בעדינות, בשאלות פתוחות כמו עם מי דיברת השבוע או מה עשית אתמול. חשוב להקשיב בלי לשפוט ובלי למהר להציע פתרונות. לפעמים עצם השיחה היא כבר התחלה של שינוי.

התנדבות: לתת ולקבל

אחת הדרכים היעילות ביותר להתמודד עם בדידות היא התנדבות. כשאדם עוזר לאחרים, הוא מקבל בחזרה תחושת ערך, שגרה, מטרה וחברה. בישראל יש אינספור אפשרויות: עזרה לתלמידים בבתי ספר, ליווי בבתי חולים, עבודה בעמותות מזון, הדרכה במוזיאונים, פעילות בספריות ועוד. מבוגרים רבים מביאים איתם ניסיון חיים ומקצועי עשיר שארגונים מעריכים מאוד.

כדאי לבחור תחום שמעניין ומתאים ליכולות הפיזיות, ולהתחיל במחויבות קטנה של כמה שעות בשבוע. רשויות מקומיות ומרכזי התנדבות עירוניים יכולים לעזור למצוא את המקום המתאים. ההתנדבות יוצרת גם קשרים חדשים עם מתנדבים אחרים, שלעתים הופכים לחברויות של ממש.

ללמוד דבר חדש

הגיל השלישי הוא הזדמנות נפלאה ללמוד. אוניברסיטאות ומכללות רבות מציעות תוכניות לימוד מיוחדות לגמלאים, הרצאות פתוחות וקורסים בתחומים כמו היסטוריה, אמנות, פילוסופיה ומדעים. מתנ״סים ומרכזים קהילתיים מציעים חוגי ציור, קרמיקה, שירה בציבור, משחק, צילום ושפות.

הלמידה לא רק מעשירה את הידע, אלא גם יוצרת מפגש קבוע עם אנשים בעלי תחומי עניין דומים. ההפסקה בין השיעורים, הקפה המשותף והשיחות על החומר הם לעתים קרובות לא פחות חשובים מהשיעור עצמו. בנוסף, יש עדויות רבות לכך שלמידה פעילה מסייעת לשמור על חדות מחשבתית.

מועדונים, קהילה ופעילות גופנית

מועדונים לגיל הזהב, מרכזי יום ומרכזים קהילתיים הם כתובת חשובה. הם מציעים פעילויות, הרצאות, טיולים, ארוחות משותפות ולעתים גם הסעות. יש מי שחוששים שמדובר במקום משעמם, אבל המציאות מגוונת מאוד, וכדאי לבקר ולהתרשם. גם בתי כנסת, מרכזי תרבות וקבוצות של בני ארץ מוצא יכולים להוות מסגרת חברתית חמה.

פעילות גופנית בקבוצה, כמו קבוצת הליכה בפארק, התעמלות בבריכה או ריקודי עם, משלבת יתרונות בריאותיים עם מפגש חברתי קבוע. המחויבות לקבוצה מעודדת לצאת מהבית גם בימים שבהם אין חשק.

• לנסות מועדון או חוג אחד חדש בכל עונה
• לקבוע שיחה קבועה עם חבר או בן משפחה בכל שבוע
• להתנדב כמה שעות בשבוע בתחום שמעניין
• להצטרף לקבוצת הליכה או לחוג תנועה
• לשמור על קשר עם שכנים ועם הקהילה הקרובה

הטכנולוגיה כגשר

שיחות וידאו עם הנכדים, קבוצות משפחתיות באפליקציות מסרים והרצאות מקוונות יכולים לצמצם מרחקים. מבוגרים רבים שהתנסו בהם גילו שהם מאפשרים קשר יומיומי עם בני משפחה שגרים רחוק, ואף בחו״ל. בני המשפחה יכולים לעזור בהתקנה ובהדרכה, בסבלנות ובלי לחץ.

עם זאת, הטכנולוגיה לא אמורה להחליף מפגשים פנים אל פנים. היא משלימה אותם. ביקור, ארוחה משותפת או טיול קצר עדיין שווים יותר מכל שיחת וידאו.

הקשר בין הדורות

תוכניות שמחברות בין מבוגרים לצעירים צוברות תאוצה בישראל. סבים וסבתות שמספרים את סיפור חייהם לתלמידים, סטודנטים שמבקרים מבוגרים בודדים, ומבוגרים שמלמדים צעירים מקצוע או תחביב. הקשרים האלה מעשירים את שני הצדדים: הצעירים לומדים ממסורת ומניסיון, והמבוגרים מרגישים רלוונטיים ונחוצים.

גם בתוך המשפחה כדאי לייצר הזדמנויות כאלה, למשל לבקש מסבתא ללמד מתכון משפחתי, או מסבא לספר על השכונה שבה גדל. אלה רגעים שמייצרים קשר עמוק וזיכרונות לכל החיים.

כשצריך עזרה מקצועית

לפעמים הבדידות מלווה בתחושות של עצב עמוק, חוסר תקווה או אובדן עניין בכל דבר. במצבים כאלה חשוב לפנות לרופא המשפחה או לאיש מקצוע בתחום בריאות הנפש, שיוכלו לבדוק אם מדובר בדיכאון ולהציע טיפול מתאים. עובדים סוציאליים ברשויות המקומיות ובקופות החולים יכולים גם הם לעזור לחבר את המבוגר לשירותים ולמסגרות בקהילה.

לסיכום, בדידות בגיל השלישי היא תופעה נפוצה, אבל יש לה מענים רבים. התנדבות, לימודים, מועדונים, פעילות גופנית בקבוצה, טכנולוגיה וקשר בין הדורות יכולים להחזיר לחיים שגרה, חברים ומשמעות. ולבני המשפחה יש תפקיד מרכזי: לשים לב, להקשיב ולעודד את הצעד הראשון.