רוברט דה נירו – Robert De Niro

על השאלה מה משותף לסרטים המופלאים הבאים “השור הזועם”, “צייד הצבאים”, ניו יורק ניו יורק”, “נהג מונית” ו”הסנדק 2″ – רוברט דה נירו היא התשובה היא אחת ויחידה. הכוכב הבלתי מעורער שהופיע בכולם ותרם רבות להפיכתם ללהיטים שוברי קופות. בשקט בשקט, בלי סקנדלים ובלי יותר מידי כותרות בצהובונים, צעד רוברט דה נירו בשביל הבטוח אל המעמד הנחשק של כוכב הוליוודי. רוברט דה נירו, שנולד בשנת 1943, בחר במקצוע מוקדם מאוד וכבר בגיל 16 הלך ללמוד משחק. אחר כך השתתף בכמה סרטים פחות בולטים עד שבגיל 30 עשה זאת עם “פעימות לב” שזיכה אותו בפרס איגוד המבקרים. בהמשך הוא צירף לרזומה שלו סרטים מצליחים ומוערכים רבים נוספים.

במהלך השנים נולדו לו ארבעה ילדים משלוש נשים. באמתחתו גם קשרים עם נשים בולטות ומצליחות כמו וויטני יוסטון, סינדי קרופורד ואומה תורמן. עד תחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת היה רוברט דה נירו להיט בטוח בקופות וגם שחקן מוערך מאוד על ידי המבקרים. ואכן רוברט דה נירו גרף לחיקו שני פרסי אוסקר, כשחקן משנה ב”סנדק 2″ ובתפקיד הראשי ב”שור הזועם” שם גילם בוירטואוזיות את אלוף עולם באיגרוף במשקל בינוני, ג’ק למוטה, תפקיד שהפך במהרה לקלאסיקה. על כך קיבל רוברט דה נירו גם את פרס “גלובוס הזהב”. והרי בלי התנסות בתפקיד הבמאי הלא אי אפשר.

רוברט דה נירו, שעבד עם הטובים שבבמאי הקולנוע כמו מרטין סרקוסזה ופרנסיס פורד קופולה, עשה זאת פעמיים ולא יותר, בשני סרטים שאיך נאמר, לא ממש הותירו את רישומם על ההיסטוריה הפילמאית שלו, “סיפור מרובע ברונקס” ו”שומר המדינה”. בשנת 2000 השתתף בקומדיית הפשע המצליחה “בואו נדבר על זה” כאיש מאפיה הזקוק לסיועו פסיכולוג, ומאז לקח חלק בקומדיות נוספות כמו “פגוש את ההורים”. המבקרים לא ממש העריכו סרטים אלו, בלשון המעטה, אך למרבה הפלא, הדבר לא פגע במעמדו של רוברט דה נירו כאחד השחקנים הטובים ביותר בקולנוע, נהפוך הוא- לאחרונה קיבל את פרס גלובוס הזהב על מפעל חיים.