הגיבור לצפייה ישירה, הסרט המלא לא הועלה עדיין ליוטיוב
מצאת שגיאה? דווחו בתגובה בתחתית העמוד!
הביקורת של לילך לסרט הגיבור
סרטו האחרון של האיראני אסגר פרהאדי, זוכה שני פרסי אוסקר על “הפרדה” ו”המוכר”, מספר את סיפורו של גיבור דו-פרצופי. גיבור, שזכה בגראנד פרי בקאן בשנת 2021, מתחיל מתאונה פשוטה. מישהו מוצא תיק מלא בזהב ומחליט להחזיר אותו לבעלים שאיבד אותו. אבל מה שמתחיל כמערכון מעורר מוסר סוטה במהירות לדרמה חדה שמותירה לך רק להציץ במה שמסתתר בנשמתו של הגיבור הזה.
רחים, אסיר בכלא של חייב שזה עתה קיבל יומיים חופש, מתכנן לפרוע מחצית מחובו העומד לנושה בניסיון לבטל את האישום ולהחזיר לו את חירותו. רחים מסתמך על אוצר שחברתו המסורה, פרקהונדה (סהר גולדוסט), מצאה במקרה בתחנת אוטובוס. התכנון הוא למשכן את מטבעות הזהב שהיו בתיק, ואז לשלם את שאר הכסף בתשלומים, במקרה שיוכל לקבל עבודה לאחר שחרורו.
אלא שהדברים לא הולכים לפי התוכנית. בהרם (מוחסן טנבאנדה), הנושה שהלווה לרחים את הסכום הדרוש לפתיחת עסק שפשט את הרגל מאוחר יותר, אינו סומך על הבטחותיו של החייב. יתרה מכך, אחותו של רחים מגלה את מטבעות הזהב, ומעמידה את רחים במצב עדין.
אם מאוכזב מכישלונו או תחת משבר מצפון חדש, רחים מחליט להחזיר את הזהב שנמצא לבעליו, ומנהל הכלא חושב שראוי לחלוק את מעשהו האצילי עם הציבור. כך, העיתונות והטלוויזיות נותנות לאסיר הזה דוגמה להתנהלות מוסרית, ורחים הופך לכוכב החדש של העיר שיראז. ארגון צדקה מארגן גיוס כספים כדי לעזור לו לשלם את חובו. רחים משתמש גם בבנו בכך שהוא מדבר בפני קהל של תורמים פוטנציאליים, וחוסר הדיבור של הילד הקטן הופך לתיבת רחמים.
אבל לא עובר זמן רב עד שהעולם מטיל ספק באמינות הסיפור של רחים. אז הגבורה חצי הלב שלו הופכת במהרה למלכודת של ממש, הן עבור רחים והן עבור אלה שהאמינו בו. ראשית, הסוהר שכנע אותו לומר, למען הציבור, כי הוא אכן מצא את השקית.
השחקן אמיר ג’דידי בהחלט מבריק כאן. החיוך המנצח והאמביוולנטי שלו כשהוא מעורר את רחמינו, כשנדמה שהוא פשוט מתמרן אותנו באלגנטיות. לא היינו מאמינים לגרסה האחרונה הזו אלא אם כן ניקח ברצינות גם את אלה כמו בהרם או בתו הרואים בו אדם שקרן וחלקלק. והדברים הרבה יותר מסובכים בכל הנוגע לאלטרואיזם שלו, לתמימות שלו או למעשי העבר שלו.
נכון גם שרחים הוא קורבן נסיבתי כשם שהוא גיבור נסיבתי. אנו מבינים אותו כפי שאנו מבינים את הנושה שלו. רק שההבטחה המעורפלת למסקנה מעוררת מוסר עדיין איטית להופיע. כל מה שרהים עושה נראה לנו שגוי יותר ויותר.
הבמאי והתסריטאי אסגר פרהאדי מעניק בצורה מופתית את הקצב והפיתולים של הסרט הזה. ובעיקר נקודות המבט הסותרות על הפרופילים המוסריים של הדמויות. פרהאדי, הידוע במלודרמות שלו שנבנו סביב קונפליקטים ביתיים מורכבים, הוא בעל כישרון להחדיר הבנה ולגיטימציה לכל הדמויות שלו. למשל, ב”פרידה”, שם אנחנו עוקבים אחר גירושין של זוג שלא ממש רצה להתגרש, אנחנו גם מבינים למה היא רוצה לצאת לחו”ל בחיפוש אחר חיים טובים יותר לבתם, אבל אנחנו גם מבינים אותו. , שאינו יכול לעזוב את אביו האלצהיימר. וכן הלאה.
הכותרת של סרטו האחרון מתארת באירוניה מרה עולם שבו הכבוד חשוב יותר מהרווחה. כי ההאדרה התקשורתית של רחים היא אמתלה לגאווה מקומית. בדיוק כפי שהחלטתו להחזיר את הזהב היא צורה פחות או יותר מודעת של פיצוי על זלזול בעצמו ובמשפחתו.
לפי דעתי סרט של 4 כוכבים
