שבעת המופלאים (1960) The Magnificent Seven

סרט שבעת המופלאים הוא קלאסיקה של הקולנוע העולמי שמשלב בתוכו גם את הז’אנר של מערבונים וגם פעולה. כפר מקסיקני עם אנשים פשוטים ושלווים, שנשדדים מדי פעם על ידי קבוצת שודדים בראשות קלברה. מתוך רצון להיפטר מהשודדים, הם נעזרים בכריס אדמס וחבריו האקדחים. שבעת האמנים המפוארים יהפכו עם הזמן לכמה מהשחקנים המפורסמים ביותר בהוליווד, והסרט, אחד המערבונים הפופולריים ביותר, נכנס לקטגוריה של מערבון קלאסי.

בסרט מכוכבים שחקנים הטובים ביותר של אותם ימים: יול ברינר, אלי וולך, סטיב מקווין, צ’ארלס ברונסון, רוברט ווהן.
שבעת המופלאים לצפייה ישירה, הסרט המלא.

הביקורת של יונתן לסרט שבעת המופלאים

ראיתי את הסרט רק כאן באתר כי עדיין לא נולדתי כאשר הוא יצא לאקרנים. סרט מעולה שגם היום יכול להתמודד מול הסרטים של היום. כאשר חושבים על סרטים מערבונים, זה בהחלט נשמע באוזניים שלך מוזיקה מסוימת שאין לך לאן ללכת, אתה לא יודע איך קוראים לה ומאיפה היא באה. אבל אתה יכול להיות בטוח שהיא, השיר, מייצגת את כל סרטי הבוקרים והאקדח. עכשיו בואו נדבר על שיר הנושא: הכותרת הראשית של אלמר ברנשטיין וקלברה שהלחין במיוחד עבור השבעה המפוארת (1960). ומכאן מתחילים לדבר על אחד הסרטים המשפיעים ביותר בז’אנר. השחקנים שכותבים את שמם על הפוסטר של הסרט הזה, יול ברינר, סטיב מקווין, צ’ארלס ברונסון או רוברט ווהן (4 מתוך 7 חברי קבוצת הצדק), מייצגים את סרטי המערב לא פחות מהפסקול.
הסיפור לקוח גם ממקרה שהפך לקלאסיקה. למרות שפחות מ-6 שנים לאחר יציאת המקור, Shichinin no Samurai (1954) או The 7 Samurai כפי שהוא מוכר לנו, הוליווד שואלת את סיפורה של אקירה קורוסאווה ומתאימה אותו מחדש לסרט הזה, המילה הזו: אם תשמור פלגיאט משהו , לפחות פלגיאט את הטוב ביותר; אבל היזהרו, בהסכמתו של קורוסאווה עצמו, שהעריך את העיבוד הזה של סיפור דמיוני במזרח אסיה למערב מקסיקו.

הסרט כקונסטרוקציה אופייני לז’אנר בו הוא נופל. רק הגיבורים קצת יותר לא טיפוסיים באופן שבו הם מתנהגים במהלך שהותם בכפר הקטן. בהתחלה, ברגע שהם נכנסים לסצנה, מופיעים כל הסטריאוטיפים המטופשים שמלווים דמויות מסוג זה, זכרים שלא נותנים לאהבה שלהם להיעלב. במקרה הזה, אני הורג בלי למצמץ. אבל בכל הנוגע להובלת גופה לבית הקברות, בטיחותם כה גבוהה, שמלבד סיכון חייהם, הם לא היו נסוגים מלהרוג עוד כמה אזרחים רעים, גזענים ובלתי נסבלים בדרך. אבל זה רק הפנים של הדמויות כשהן נכנסות לסצנה. אחר כך אנחנו מגלים שגם הם אנשים, שנמאס להם ממסכת הקשיים הזו, שהם מעדיפים לנוח איפשהו, להקים את משפחותיהם. דבר לא טיפוסי לגיבורים כאלה בסרטים כאלה, כמו שאמרתי.
אהבתי במיוחד תשובה ואני חושב שצריך לחזור עליה בכל ביקורת של הסרט הזה. הרעיון להטיל ספק במעשיך ולשאול את עצמך מדוע עשית את מה שעשית מקבל כאן תשובה פשוטה כמו שהיא עמוקה ומשמעותית: עשיתי את זה כי “זה נראה כמו רעיון טוב לאותה תקופה”. מה יכול להיות יותר פשוט ונכון מזה. יריבות בכל אחד מחוקי מרפי.

פרט נוסף להשלמתו, כלומר הכתובית המעולה המופיעה על הכרזה האמריקאית של הסרט: “היו שבעה… הם נלחמו כמו שבע מאות!”. שום מבנה אחר לא יכול להיות בעל אותו עומס סמנטי.
מסקנה: עיבוד של סיפור עם סמוראים שהפך לחמושים, לא עמוק כמו המקור. לקאובוי אין מאחוריו תרבות של אומה שלמה, אבל הוא דמות סמלית לארץ שלמה שבה נעשה צדק על ידי כל אחד על פי כוחותיו. המוזיקה היא מערבית, השחקנים הם ילדים רעים והנוף הוא בדיוק מה שסרט כזה צריך.
אני מבחין בפרט טכני: יתרון גדול של הסרט הוא ההעברה במדיה דיגיטלית. כל הצבע העל-רווי הזה של השקיעות, של האופקים בהם רצים הרוכבים, במיוחד 7 הגיבורים, נשמר ואולי מעט השתפר בהשוואה למגוון המקורי. האם יש מישהו שלא ראה לפחות פעם אחת, בסרט או במקורות אחרים בהשראת זה, את סצינת 7 הרוכבים הדוהרים באופק, מתווים את הצלליות שלהם על הדיסק הלוהט של השמש השוקעת כשכל הנוף הזה הופך לדם?

ללא ספק מקסימום כוכבים (חבל שאין ל י 7…)

מערבונים לצפייה ישירה נוספים

ימים ארוכים של נקמה (1967) Long Days of Vengeance

הזעם האדום The Red Fury (1984)

בית קטן בערבה (1974) Little House on the Prairie