במסגרת זו אנו לומדים על סיפורי האהבה, השאיפה והנחישות של האנשים ששמים את כתפם לגילוי חשוב זה. סרט מצליח, שמעורר רגשות ושלא ניתן למצוא בו שום תקלה.
החפירה לצפייה ישירה, הסרט המלא עדיין לא נמצא ביוטיוב.
מצאת שגיאה? דווחו בתגובה בתחתית העמוד!
הביקורת של שרון
החפירה הוא אחד הסרטים העלילתיים הרבים שראיתי בזמן האחרון עם שחקנים מצוינים (קארי מוליגן וראלף – מבוטא רייף – פיינס). מבלי לפספס את בעיותיו, יש בסרט קסם מיוחד והופך לאודה לידע, ניסיון ומקצועיות, אודה שלא יכולה להיות מתאימה יותר כעת, כאשר אנשי מקצוע מכל הסוגים סותרים על ידי מומחי שירות בכל קצוות האינטרנט.
הסיפור מתחיל בשנת 1938, כאשר אנגליה החלה לתפוס את קדחת מלחמת העולם השנייה, והאלמנה אדית פריט (מוליגן) מחליטה לבסוף להתמסר לפעילות שהעסיקה אותה זמן רב: חפירת תלוליות מסתוריות. של בקצה אדמותיה. לאחר משא ומתן עם בזיל בראון (פיינס), ארכיאולוג לא משכיל, אך עם חיים שלמים באתרים שונים, הפעולה מתחילה, אם כי רוב כולם באזור חושבים שהזמן אינו מתאים לדבר כזה. ברור שהאינטואיציה של אדית והתסכול של בזיל יישאו פרי בקרוב …
מה שאהבתי בסרט הזה, מלבד כמה פריימים מדהימים שהיינו ממסגרים ושמים על הקיר, הוא הקצב שלו. התרגלנו יותר מדי לסיפורים היפרקינטיים, שהצפייה בהם מותירה אותי מותש ולא מרוצה. אין מה לדאוג לזה עכשיו, כי “החפירה” חושף את עצמו בנינוחות, כשידיהם המיומנות של בזיל בראון ועוזריו הוציאו את האדמה מסאטון הו סנטימטר אחר סנטימטר וחשפו את האוצרות שלמטה.
כן, בשלב מסוים הסיפור מאבד את המיקוד שלו, והדמויות הראשיות גם הולכות לאיבוד, ממש מוזרות, ברקע האירועים, אבל החפירה מקדם ערכים שלעתים קרובות לא ניתן לזכור. ראשית, כבוד לעבר וכיצד הוא מכין אותנו לעתיד טוב יותר. אבל גם התמדה, מכיוון שהגיבורים עושים את עבודתם גם כשכולם סביבם אומרים להם שהם מבזבזים את זמנם, ובמיוחד הקסם של הידע והרלוונטיות של המאמץ המתמשך, של הסרת שכבה אחר שכבה את מעטה הבורות, סוף סוף להגיע לאוצרות שמאחורי שלו. הסיפור בסרט החפירה הוא באמת מופתי ולא יזיק לנסות אותו עם כל המשפחה.
הצופים הצעירים ביותר יזדהו כמובן עם בנה של הגיבורה, רוברט (ארצ’י בארנס), והתלהבותו מהתעלומה שמאחורי החפירות, אך גם מהנוכחות המיטיבה של בזיל, שאותו הוא רואה כסגנו של האב שנפטר. יש לנו גם סיפור אהבה, אנחנו מדברים על המלחמה ההרסנית, ואנחנו עדים גם למה שקורה כשאחרי בזיל עושה את כל העבודה, תהלוכה של ארכיאולוגים מפורסמים ממהרת כמו נצים כדי לקצור את פירות מאמציו.
אבל הנושא של מאמץ זה מה שנותר מהסר החפירה, למרות אורכו הנדיב שלא בצדק. כמובן, לא כולנו יכולים לחפור את התלוליות בחצר, אך סרטו של סימון סטון הוא דחף יקר במיוחד בתקופות אלו בהן אנו צופים בתחרויות בישול, אך איננו מבשלים, אנו צופים באומנים שונים ב- YouTube, אך לא אנחנו לעולם אל תחקור פיזית את מלאכתם ובדרך כלל תשאיר את חיינו נשלטים על ידי חוסר פעילות. לכולנו, החפירה אומר לנו להתחיל לעבוד, וגם אם התוצאה של המאמץ שלנו לא תהיה מרהיבה כמו זו של חפירות סוטון הו, בוודאי שנלמד תמיד יותר על ידי עשייה כלשהי, מאשר על ידי אי-עשייה. כלום.
ציון 8 בסולם של מקסימום 10.
