כמו בכל סרטי מדע בדיוני על אפוקליפסה אחרים בהם שיחקו שחנים מפורסמים יש ציפיות לראות דברים מפתיעים וחדשים. המבקרים טוענים שקיים פאר יחסית גדול במה שקורה בסרט זה מול סרטים אחרים באותו תחום. לסרט עצמו יש מסלול מסונכרן עם גיבוריו: כל הכוונות הטובות אינן מובילות לשום מקום, שמי חצות מצליחים לעיתים רחוקות וכמעט שלא להדהים או לרתק.
המבקרים שחשובים שבכל זאת הסרט טוב אומרים להסתכל לטריילרים ובכל מקרה לא לקרוא את התגובות עליהם, כי יותר מדי פרשנים שמו לב לפרטים מסוימים (אחרת ברורים מאליהם) ולא היססו ליהנות בכוחות עצמם בתגובות פחות או יותר. קבלת פנים לא מושכלת יכולה רק לעזור לשמי חצות ולהפנות את תשומת הלב מפגמיו ליתרונותיה המעטים.
מעבר להנחת היסוד הפילוסופית, סרט מדע בדיוני נהנה גם מגיבורים שלהם. במעבדתו הארקטית הופך החוקר אוגוסטין לופטהאוס (קלוני) לעד להכחדת המין האנושי, בעקבות אפוקליפסה מסתורית.
מוקף במכשירים שפועלים ללא המידע שהם מספקים יכול לעזור לאף אחד, אוגוסטינוס, הסובל בעליל מהאירועים שהובילו להכחדת האנושות, עדיין מטרתו: עליו להזהיר את צוות החללית לכאורה כי החזרה למלכודת כדור הארץ. אוגוסטין הוא ללא ספק סמל לחוסר אונים, אך גם לתקווה, ומטרתו בסיפור, זו של סירוב להניח את זרועותיו גם בנסיבות הלא רצויות ביותר, יכולה רק לעורר השראה.
האמת שזו תעלומה כיצד צוות יוצרים שידוע בסרטיהם הרלוונטיים לעתים קרובות יותר ממה שמספקת הוליווד בדרך כלל בחר להוציא 100 מיליון דולר כדי לייצר את “שמי החצות”. סצינות מאוחדות בהן שחקנים כמו פליסיטי ג’ונס, קייל צ’נדלר, דמיאן ביצ’יר ודייויד אוילובו משחקים רע מדי, בין אביזרים יקרים, חלקם גיבורים בנאלים מדי …
שם הסרט: The Midnight Sky
ביקורת סרטים | חדשות הקולנוע | רכילות סלבס | 25.12.2020 | פורסם על”י יפית צ.
מצאת שגיאה? דווחו בתגובה בתחתית העמוד!