ההיסטוריה של הקולנוע

שורשיו של הקולנוע נעוצים במאה ה- 19. במאה זו הומצאה המצלמה וממציאים רבים התחרו ביניהם על שכלול המצלמה וחדות התמונות. אחת המטרות הייתה להוזיל את עלות הצילום, שבימים ההם היו יקרות מאוד ולכן רק בעלי יכולת יכלו להרשות לעצמם להצטלם או לצלם. הטכנולוגיה של הצילום אמנם השתכללה ויצרה את האפשרות לעשות סרטים, אך ללא צליל או קול ולכן קראו לזה – ראינוע.

הקרנת הסרטים הראשונה הייתה ב- 1895. האחים לומייר הקרינו בפני קהל נלהב ארבעה סרטים בני דקה, באחד מהם נראתה תחנת רכבת בשעת השיא ובאחר נראו עובדים יוצאים ממפעל בתום יום עבודה.

הקולנוע המודרני כמו שאנחנו מכירם כיום

שנת 1916 הייתה השנה בה נולד הקולנוע המודרני כמו שאנחנו מכירם כיום. אמנם הסרט היה עדיין אילם אבל הוא צולם על ידי מספר מצלמות שזזו, עלו וירדו, תפאורות ענק הוכנו, צולמו סצנות המונים והייתה בו עלילה. הסרט נעשה על ידי ד. וו. גריפית הסרט “אי-סובלנות” היה באורך של 163 דקות.

הוליווד והקולנוע נולדו יחדיו. בתחילת שנות העשרים של המאה העשרים החלו יוצרי הראינוע לנדוד למערב ארצות הברית. קבוצה בשם הוליווד רכשה קרקע שמבחינת הקולנוע היה אידיאלי. מצפון נוף הררי, במערב הים במזרח הרים ומדבר וכל זה נטוע בקליפורניה עם עמקים ושדות פוריים. סרטים נוצרו בשיטת סרט נע היו כוכבים שגילמו דמויות קבועות והעלילות היו פשוטות.

עולם הקולנוע משתדרג – יש קול לסרטים

עם המצאת הסרט המדבר עבר עולם הקולנוע זעזוע כבד. קולותיהם של שחקנים רבים לא התאימו בגלל מבטא או שקולם היה צפצפני מידיי ולשחקנים שהיו רגילים לעשות תנועות גוף מוגזמות בסרט אילם, היה קשה להסתגל למשחק שונה וטבעי יותר.
ראשי התעשייה מיהרו להחליף את השחקנים והמחזמר נולד. אחד הסרטים המוסיקליים הגדולים של שנות הארבעים היה “שיר אשיר בגשם” בכיכובו של ג’ין קלי. בסוף שנות הארבעים ותחילת החמישים הופקו הרבה סרטי אהבה עם מתיחות בין המינים שתמיד הסתיימו בסוף טוב.

ז’אנר שתפס תאוצה בעוקבות מלחמת העולם ומלחמת קוריאה היה תחיית סרטי האימה שענו על צורך הקהל האמריקאי להפיג את פחדיו מפני הטכנולוגיה, המלחמות, הפצצה הגרעינית והאיום הקומוניסטי. בז’אנר זה נוצרו סרטים כמו “גודזילה”, וסרטיו הבלתי נשכחים של אלפרד היצ’קוק “פסיכו” “ורטיגו” ועוד.

קולנוע בשנות ה-60

בשנות ה-60 של המאה ה-19 החלו להתפתח הזרעים הראשונים שבסופו של דבר הפכו לסרטי קולנוע. אז החלו להתפתח מנגנונים לייצור ציורים דו ממדיים בתנועה. לימים הם הפכו לסרטים המצוירים שמוכרים לכולנו גם כסרטי ילדים. שנת 1895 התקיימה הקרנת הראינוע המסחרית הראשונה על ידי האחים לומייר שהקרינו מספר סרטים קצרים ובעקבות זאת הם נחשבים לאבות המייסדים של סרטי קולנוע.


השנים הראשונות של סרטי קולנוע הביאו לעולם בעיקר סרטים קצרים ללא תנועה של המצלמה וללא עריכה או ביום מתוחכם מדי. כמובן שבאותה תקופה סרטי קולנוע היו עדיין סרטים אילמים ללא פסקול. סרט הראשון שהופץ לאקרנים עם פסקול היה הסרט “זמר הג’אז” בשנת 1927, אך רק חלקו כלל פסקול. מאז החלו להתפתח סרטי קולנוע עם פסקול, אך לקח עוד שנים עד שהסרט המדבר הפך להיות נחלת הכלל.

סרטים ישנים שאוהבים לראות גם היום

מנגד נוצרו בשנות החמישים ותחילת שנות השישים סרטי ראווה כמו “ספרטקוס” של קובריק, ו “לורנס איש ערב” של דייויד לין.
בעקבות התפתחות הקולנוע והטכנולוגיה התפתחו מאוד אמצעי הצילום והאפשרות לעשות אפקטים וכך נולדו מאמצע שנות השמונים סרטים כמו “איטי” “מפגשים מהסוג השלישי” ועוד סרטים עמוסי אפקטים שהפכו במאה הנוכחית למצרך מאוד מבוקש.

דרגו את הסרט
[Total: 2 Average: 5]