שמש בוגדנית (1994) Burnt By the Sun

סרט רוסי מרגש המתרחש בשלהי מלחמת העולם השנייה בברית המועצות בצל הדיכוי של סטאלין. סיפורו של אדם המואשם ללא כל בסיס על ריגול עבור מדינה זרה בתקופה קשה ביותר. ברוסיה הסובייטית בשנת 1936, ביום ראשון קיצי, משפחתו של קוטוב מופתעת מביקורו של מיטאה. לפני שנים, מיטה, תלמיד מוכשר במיוחד, היה המועדף על ידי המורה שלו (אביה של מארוסיה) ואם לא היה עוזב בפתאומיות כנראה שהיה מתחתן עם מרוסיה.

חזרתו של מיטאה היא רק מקרית לכאורה: סוכן מודיעין של השלטון הקומוניסטי, מיטאה חייב למנוע את בריחתו או התנגדותו של קוטוב שעתיד היה להיעצר ממש אחר הצהריים של אותו יום. כך, משלים מיטאה את סדרת הבגידות האפשריות: לאחר שהסגיר את הלבנים שעל צדם נלחם במלחמת האזרחים, לאחר שהיה בשליחות במערב, המשיך לבגוד באלה שבקבוצה שלו (מודיעין רוסי מהגלות), מסגירה כעת את האישה שהוא אמור לאהוב ומשתתפת ברצח בעלה. התכנית מתבצעת מבלי שאף אחד בבית לא יחשוד במשהו (טובה שנתבקשה על ידי קוטוב, אך מה שהקל על משימתה של מיטיה בכל מקרה). כשחזר לביתו בעיר, מתתיה מתאבד בחדר האמבטיה בעוד ברק כדורי פוגע בזירה בפעם האחרונה.

שם הסרט ברוסית: Утомлённые солнцем
שמש בוגדנית הסרט המלא לצפייה ישירה, הסרט דובר רוסית עם תרגום מובנה לעברית או לאנגלית

שמש בוגדנית עם תרגום לאנגלית

“שמש בוגדנית” עם תרגום לעברית – לחץ כאן לצפות בסרט ביוטיוב

הביקורת של עדן לסרט שמש בוגדנית

נראה ששמש בוגדנית הוא סרט דרמה מוקדש לכל “אלה שנכוויו משמש המהפכה הקומוניסטית”. הסרט מספר על אירועי יום קיצי במשפחתו של הקולונל סרגיי קוטוב, בולשביקי לשעבר, גיבור המהפכה הגדולה באוקטובר, חברו הקרוב של סטלין וקורבן לטיהור הגדול. הסטליניסטים של שנות השלושים. האקשן של הסרט כולו מתרחש ביום אחד – מזריחה עד שקיעה -, לפניו ואחריו רצף המתרחש בדירה במוסקבה.
שמש בוגדנית הוא סרט מטריד, קריאת מרד נגד עולם מרושע שבו רצונו הבלתי צודק של אדם חזק מורם לדרגת חוק, ורומס ערכי אנוש כגון ידידות, נאמנות או צדק. למרות שאינו מעורר ישירות, “שמש בוגדנית” יכול להיות לא אחר מאשר החבר אי.וו. סטלין. כל רגע בסרט מרגיש את הסגנון האלגנטי של הבמאית ניקיטה מיכלקוב, עם דקויות פסיכולוגיות, רגעים המשלבים דיונים ארוכים עם שתיקות עמוקות ועם השלכה, האנטיתזה בין יופי הטבע לרגשות הקטנים של הגיבורים. מיכלקוב אינו חושף את האמת מההתחלה, משאיר את הצופים לנחש זאת בהדרגה וכל אחד להבין על פי כוחו את המניעים של הדמויות.

הופעות השחקנים מעוררות התפעלות, רגשותיהם מוסתרים ומתגלים רק במחווה עדינה. הקולונל האידיאליסטי והכנה (המגן על טובת העם ברצפי ההתחלה שבהם הצבא רצה לדרוך עם הטנקים שהשדה זרוע חיטה) מוכנס לאנטיתזה עם הממזר שנכנס לבית מחופש ושר את האריה ” וסטי לה ג’ובבה “מפליאצ’י מאת רוג’רו לאונקאוואלו (אופרה בה הליצן קאניו הורג בנקמה את חברתו, נדדה, ואהובה, סילביו), ואז מדקלם סיפור בו הוא מספר את חייו והופך את שמות הדמויות. יחד עם ניקיטה מיכלקוב, אולג מנשיקוב ואינגבורגה דפקונייט, בולטת גם נדיה מיכלקובה (בתו של הבמאי) כנערה נחמדה שהופכת לעד תמים ולאחר מכן לקורבן תמים של עולם מרושע, בדיוק כמו הילד הקטן ב”לה ויטה è בלה “.”.
עטור פרס הגראנד פרי של פסטיבל קאן (1994) והאוסקר לסרט הזר הטוב ביותר, שמש בוגדנית הוא אחד הסרטים הטובים ביותר של ניקיטה מיכלקוב, המתקרב לשלמות “המחזה הבלתי גמור לפסנתר מכני”.

דברים חשובים שאפשר ללמוד מהסרט הזה

סרט יוצא דופן. שווה לראות במיוחד שלמי שאוהב סרטים היסטוריים מומלצים. אפשר לסכם את זה כך: אנשים שחושבים שהכוח צריך לחזור לעם, הם רק אידיאליסטים מסוכנים שצריך לחסל אותם מהרגע שהושג השלטון.
מטרת הפעולה של השלטון היא הכשרת האוכלוסייה על ידי ההגנה האזרחית לנוכח מקרה אמיתי של התקפת גז, היא לא אחרת מאשר השממה של החוף שכיום נהנה ממנו איש אחד – ראש קבוצת האזרחים מתנדבים.
הסצנה האחרונה בה מכות קוטוב – הוא היה מבין במכונית, לאחר שהוכה והיה עד לרצח נהג המשאית הנוכל, שהרעיון שעל שמו נלחם הוא למעשה הפיתיון שאיתו זכו כמה עבריינים. תמיכה עממית. בבכי, הוא מבין שאין טעם לקרוא ל”חבר” סטאלין וכי אין אי הבנה באמצע.

הסצנה עם האב והבת בסירה, שצפות על הנהר, ממש מרגשת. אבא ובת במציאות, רגשות אמיתיים על המסך. נכון, משכנע. אדם כמו סרגיי קוטוב לא יכול היה להיות אשם בשום דבר. הוא שירת את ארצו, נלחם למען זכויותיהם של אנשים רגילים, ניגש לאנשים. באותו רגע זה לא הועיל לאף אחד. הכוח עבר למי ששיחק את הבובה. סרט עמוק. בואו נראה מה החלק השני אומר. ואחרון חביב, הילד מקסים. טבעי להפליא, שום דבר לא נראה שקרי בפרשנות שלה.
הסרט שהוצג בקאן והוכתר באוסקר לסרט הזר הטוב ביותר קורע לב, זעקה נגד אומללות אנושית. אתה לא יודע ממה להעריץ קודם כל: התסריט הכתוב המצוין, הבימוי האלגנטי והלא מתנשא, משחק ההערצה של השחקנים. ניקיטה מיכלקוב הוא לא רק במאי גדול אלא גם שחקן טוב מאוד, ראיתי אותו לאחרונה ב”סיביראדה “, ואולג מנסיקוב ואינגבורגה דפקונייט הם גם סופרלטיביים. הגילוי הוא נדיה מיכלקובה, בתו של הבמאי בחיים האמיתיים, שעולה בהרבה על הבמה של ילד שובב ונחמד.
ציון 10 מתוך 10 כי אני מסכים עם כל מי שאומר שהסרט מעולה

סרטים ברוסית נוספים

מטרו (2013) Metro

דרך המלאך (Pridel Angela (2008

אף אחד חוץ מאיתנו (2011) No One But Us