עצמאי בשטח לצפייה ישירה, הסרט המלא לא נמצא ביוטיוב
מצאת שגיאה? דווחו בתגובה בתחתית העמוד!
הביקורת של ערן לסרט עצמאי בשטח
עצמאי בשטח מתרחש בתפאורה שבמבט ראשון נראה שהיא מבטיחה הרפתקה מלאה באדרנלין וצחוק. הבחירה בג’ון סינה לתפקיד הראשי אינה מפתיעה, בהתחשב בכך שהשחקן כבר עשה לעצמו שם בתפקידים כאלה הדורשים נוכחות פיזית מרשימה, אך גם מידה מסוימת של התנשאות עצמית.
הסרט מתחיל את סיפורו עם מייסון פטיס (סינה), חבר לשעבר בכוחות המיוחדים, שכעת מבלה את ימיו בתפקיד משרדי, הרחק מהמולת שדה הקרב. כשמייסון מקבל חוזה כשומר ראש עבור קלייר וולינגטון (ברי), עיתונאית שעומדת להגיע לראיון חייו עם הדיקטטור חואן ונגאס (ראבה), הוא לא צופה את הכאוס שאחריו. הפיכה זו זורקת אותם למאבק הישרדות, מה שמאלץ אותם לנהל גם את האתגרים הפיזיים של הג’ונגל וגם את הדינמיקה הסבוכה ביניהם.
סינה, המגלם את מייסון פטיס, נותן לסרט היקף המבוסס על הניגוד בין חייו הקודמים, מלאי האקשן והסכנה, לבין המונוטוניות של ימיו הנוכחיים. המתח הפנימי הזה הוא קרקע פורייה לפיתוח הדמות שלו, ומעניק לצופים גיבור שקל להתייחס אליו – מישהו לכוד בין הרצון שלו באדרנלין לבין האחריות של חיי המשפחה. הסרט אמנם לא מנצל את הקונפליקט הפנימי הזה, אבל הוא בסיס איתן שנותן לדמות אנושיות נגישה.
אליסון ברי בתור קלייר וולינגטון לוהקה כדי לאזן את האנרגיה הגולמית של סינה עם נוכחות שמביאה את העדינות והזריזות האינטלקטואלית של עיתונאי שוחרת אמת. ברי מצליחה לשדר אווירה של נחישות ואומץ, בהיותה דמות שלמרות שנזרקת לכאוס של הפיכה, לא מאבדת את הכיוון המוסרי שלה. הדינמיקה בין מייסון לקלייר מנסה לחקור את הטריטוריה הקשה של סיטקום לעתים קרובות, אם כי לא כל הבדיחות נוחתות כמתוכנן.
למרות הנחות היסוד המבטיחות הללו, נראה שהסרט מתקשה למצוא את הקצב האופטימלי שלו בין קטעי אקשן לרגעים של הפוגה קומית. התסריט של יעקב לנץ מעלה על פני השטח חוט סיפורי שאמנם קל לעקוב אחריו, אך לפעמים נופל קורבן לשטחיות. זו לא שגיאה נדירה של סרטים שמנסים ליצור איזון בין שני ז’אנרים כל כך שונים, אבל זו שלפעמים יכולה להשאיר את הקהל מרגיש כאילו החוויה הקולנועית הייתה יכולה להיות מקיפה יותר.
ככל שהסרט מתקדם, מתברר שעצמאי בשטח היא הפקה שמטרתה לספק בריחה קולנועית, ולא חקירה של המצב האנושי או המורכבות הפוליטית. במובן הזה אפשר לראות בסרט ניסיון לשרת קהל שאוהב לנתק וליהנות מבלי לבקש יותר מדי השקעה רגשית או הרהור אינטנסיבי לאחר הצפייה. זהו בעצם סיפור שהולך בדרך הבטוחה של הז’אנר שלו מבלי לצאת רחוק מדי מאזור הנוחות שלו, וזו בחירה שאמנם לא מהפכנית, אבל גם לא לגמרי מאכזבת.
בעולם הקולנוע העכשווי, בו המרהיב של האפקטים המיוחדים נוטה להשתלט ולהגדיר את החוויה החזותית, עצמאי בשטח מצטרף למגמה זו עם ארסנל מרשים של פעלולים ואפקטים חזותיים המבקשים ללכוד ולהחזיק את תשומת ליבו של הצופה . במבט מנקודת מבט זו, הסרט מצליח לספק מחזה ויזואלי מיוחד, המדגיש כל רגע בנרטיב באפקטים מיוחדים מרשימים שבמקומות יכולים למשוך יותר תשומת לב מאשר מהות הסיפור עצמו.
הבמאי פייר מורל, עם טכנולוגיה מודרנית העומדת לרשותו, מתזמר מחזה ויזואלי שמגביר כל רגע של פעולה ומחזק כל פאנץ’ ליין עם פיצוץ ויזואלי או אפקט סאונד מתוזמן היטב. השפע הזה של אפקטים מיוחדים אינו חסר מטרה. הוא משמש להגביר את ההימור ולהגביר את עוצמת סצינות האקשן באופן שנראה כי הוא עוקב אחר נוסחת שובר קופות מבוססת.
בעולם הבדיוני הזה של מורל, האקשן ישיר והבדיחות מועברות במהירות שלפעמים לא משאירה הרבה מקום ללעיסה. זוהי נוסחה בדוקה, שלמרות יכולת הניבוי שלה, יכולה להיות לה קסם לא מובן, בתנאי שתתאים את הציפיות שלך.
ככל שהסיפור מתקדם, מתברר כי וולינגטון, העיתונאי שמגלם ברי, הוא משקל נגד למיייסון. תפקידו לבחון את גבולותיו ולפקפק בערכיו, גם אם הדינמיקה הזו לא נחקרת לעומק. העימות בין השניים, שיכול היה לשמש מקור לקונפליקט מעניין ולפיתוח דמויות, נפתר לא פעם לחילופי שורות מהירות וקלות שמשעשעות אך לא משאירות הד מתמשך.
הסרט נע על חוט סיפורי פשטני, וזו יכולה להיות חרב פיפיות. מצד אחד, פשטנות יתר עלולה להנגיש את הסרט לקהל רחב, המחפש מפלט באקשן בלתי פוסק ובקווים מהירים. מצד שני, הפשטות הזו מובילה לחוסר עומק ולחיזוי של אירועים שאולי לא מספקים באופן מלא את הצופים שמחפשים מורכבות.
בעידן שבו סרטים מרבים להציע פרשנות חברתית נוקבת או לבקר נושאים פוליטיים, עצמאי בשטח נמנע מלהצהיר הצהרות נועזות. לנץ אינו מעז להפוך את הסרט לסאטירה פוליטית, אלא נוטל טון ניטרלי, ומעדיף להשאיר מקום לפרשנויות מרובות. ניתן לראות בבחירה זו הימנעות ממחלוקת, אך גם כהזמנה לצפייה ללא דעות קדומות או ציפייה.
עצמאי בשטח שואף להיות מקור כיף ואדרנלין, אבל הסוף משאיר את הרושם שאפשר היה לפתח את הסיפור עוד יותר. נראה שהסרט, על כל משאביו הרבים, עדיין לא מצא את הקצב המושלם שלו. עם זאת, למי שמחפש סרט פעולה שלא דורש יותר מדי ניתוח, זו יכולה להיות בחירה טובה. זה אולי לא מגדיר מחדש את הז’אנר, אבל יש לו את הרגעים המהנים שלו למלא ערב סוף שבוע.
