אייר לצפייה ישירה, הסרט המלא לא נמצא ביוטיוב
מצאת שגיאה? דווחו בתגובה בתחתית העמוד!
הביקורת של עדן לסרט אייר
הכל מתחיל ב-1984, כשפיל נייט (בן אפלק, גם מנהל), המייסד והמנכ”ל של נייקי, לא מרוצה מכך שהמגה תאגיד שלו בשווי מיליארד דולר לא מצליח להגיע להכנסות של חברות המתחרות כמו אדידס וקונברס. פתרון המצב הבלתי מקובל הזה חייב להיות מטופל על ידי סוני ואקארו (מאט דיימון), גורו כדורסל שאפו העדין מזהה את השחקנים היקרים ביותר שנייקי יכולה להשתמש בהם כדימוי לנעלי הספורט שלה. למרות ההתנגדויות של הצדדים האחרים המעורבים, סוני שם את עיניו למייקל ג’ורדן, אז רק ספורטאי מבטיח בן 22. אבל איזה סיכוי יש לסוני לחתום על החוזה כשנודע לנו שהממונים עליו לא אוהבים את ג’ורדן ואף אחד בסביבתו של ג’ורדן לא מעריך את נייקי?
כנראה הדבר המפתיע והמעניין ביותר בסרט אייר הוא היעדר ג’ורדן. למרות שאנו שומעים את קולו כמה פעמים ורואים את דמותו, הספורטאי כמעט ולא מופיע בסרט, וזה הגיוני ב-100%, כי אייר לא עוסק בו, אלא בכוחות סביבו שדחפו ללא רחם לקראת החתימה של חוזה שלא נראה עד אז. ליהוק שחקן לגלם את ג’ורדן ולכלול אותו באופן עקבי יותר בסרט היה מדרדר את הסיפור המלבב הזה של יזמות. ובאיזה שחקן בן אפלק היה בוחר לגלם את ג’ורדן האגדי? אף אחד לא היה משמח את המעריצים, אז אייר עושה טוב מאוד כדי להימנע לחלוטין מהמלכודת הזו.
הופעתו של מאט דיימון עם אפלק, מושך את העין עם אופיו השוחק והקאוסטי, שעליו מתעלה ההיררכיה הארגונית וחוסר הכשירות של הממונים עליו המאלצים אותו לסנכרן את פעילותו עם הציפיות. מוקף במוכרי נעלי ספורט, סוני הוא היחיד שיש לו כישרון לכדורסל, ומכאן החיכוך עם פיל והבוס הישיר שלו, רוב שטרסר (ג’ייסון בייטמן), מודאגים יותר במזעור הסיכונים שלהם מאשר חתימה על שותפות שתעשה היסטוריה.
כמובן ש”אם זה לא היה, לא היו מדברים על זה”, אנחנו כבר יודעים שאייר ג’ורדן הפכה לקו נייק פופולרי במיוחד. אבל אין זמן טוב יותר להשתמש בביטוי המפורסם עם “המסע חשוב יותר מהיעד”, כי אייר, בסיוע מונטאז’ ערני, בוחנת בדיוק את התמרונים הקטנים שעשה סוני כדי להרתיע, מילימטר אחר מילימטר, את חוסר האמון ב החזון שלו. אוויר הוא פחות סרט על ספורט ויותר על רוח היזמות, על התמדה והתגברות על מכשולים, על הסירוב לבחור בדרך הקלה יותר, אבל בפחות סיפוק. אייר עוסקת גם ביושר בעסקים וכיצד כנות זו היא חובה עבור שני הצדדים המעורבים בחוזה לקבל הטבות דומות ולא עבור שותף אחד “למשוך” את זה על השני.
אהבתי גם איך התסריט של אלכס קונברי (בטוח ביותר למרות שהוא בכורה) מסעיר את התרבות הארגונית ואת המנטליות של התאגיד הקטן, שרוצה לגבות את משכורתו חודש אחרי חודש בלי להכות גלים. קונורי גם מראה כיצד אפילו מייסדי חברות גדולות, מהפכנים לפני עשרות שנים, יכולים לפחד מסיכונים וחדשנות. למרבה המזל, סוני עקשן יכול להחזיר אותם למסלול…
