“אשליות אבודות” הוא עיבוד לרומן בעל אותו השם של אונורה דה בלזק.
מחשש לשערורייה, שני האוהבים בורחים לפריז, שם לוסיין מנסה לבנות את עצמו. אבל הוא ננטש תוך זמן קצר על ידי הברונית ופושט רגל, לוסיאן הצעיר יגלה, בפריז שרצה כל כך, עולם שבו אפשר לקנות כל דבר וכל אחד. האם הוא ימצא את דרכו חזרה לאידיאלים מההתחלה?
שם הסרט בצרפתית: Illusions perdues
אשליות אבודות לצפייה ישירה, הסרט המלא לא הופיע ביוטיוב
מצאת שגיאה? דווחו בתגובה בתחתית העמוד!
הביקורת של לילך לסרט אשליות אבודות
הסרט בשפה הצרפתית עוסק בסיפורו של סופר עני מהפרובינציה, לוסיאן דה רובמפרה – שמנסה להתפרסם על ידי שימוש בכישרון הספרותי שלו ובאהבתו לרוזנת מהחברה הגבוהה. דרכו רצופה תהילה וריקבון, הקשורה קשר הדוק לחוסר העקרונות שלו. על הדרך הקשה של פרסום רומן, הוא מעדיף את העיתונות הקלה, אך המושחתת מאוד. כתבות בעיתונים פורסמו לפי מי שילם טוב יותר, בדיוק כפי שהיה צריך לקנות ביקורות על ספרים שזה עתה יצאו לאור כדי להצליח; אפילו את מחיאות הכפיים בתיאטרון היה צריך לקנות, אחרת השחקנים הסתכנו בכמה עגבניות שנזרקות להם בפרצוף. ממה שקראתי, בלזק עבד בבית דפוס, וניסיונו שם נתן לו השראה ברומן הזה. למשחקים מלוכלכים בתקשורת יש מקורות עמוקים ולעומת מה שאנחנו רואים היום, אנחנו לא יכולים לומר שהדברים התפתחו הרבה, למרות שהתקשורת צריכה להיות הכוח השלישי במדינה…
חיי החברה הצרפתיים נלכדים היטב, הן בחברה הגבוהה, כמו גם הוולגריות וההמולה של הרחוב עם זונות משולי החברה. צרפת של המחצית הראשונה של המאה ה-19. שיקום, לאחר התפרצות המהפכה, האריסטוקרטים מחזירים לעצמם את הפריבילגיות, אך הבורגנות מתחילה לאיים על מעמדם יותר ויותר. עולם זוהר, זה של הסלונים הפריזאיים, עולם שבו המראה והשייכות לקסטה חשובים קודם כל. עיתונאות בראשיתה, בתקופות העלייה, כשהביקורות היו חשובות מאוד, כשהפולמוסים עזרו לך להצליח עצומה ולהפוך לאחד האנשים הנערצים ביותר במטרופולין. רדוף אחרי תואר אצולה כדי לתת לגיטימציה למאמצים שלך. השאיפה לטפס בסולם החברתי, להפוך למישהו חשוב באמת בעיר הגדולה. אבל מאמביציה לאשליות אבודות הוא רק צעד אחד.
עוד לא קראתי את הספ של בלזק. ניסיתי לפני הרבה שנים, נתקעתי בעמודים הראשונים התיאוריים מדי. זה כלום, זה קרה לכותבים אחרים שלא מרשים לעצמם להתגלות מהחוויה הראשונה, זה קרה גם לכמה יצירות מופת קולנועיות.
עדיין לא קראתי את מחבר ה”קומדיה האנושית” המונומנטלית, אבל ראיתי כבר שני עיבודי מסך איכותיים. הראשון היה “מוס גוריות”, עם צ’ארלס אזנבור המופלא בתפקיד הטיול, זה השני. זה שעתיים וחצי שעוברות כמו הרוח וכמו מחשבה וזה מעביר את הצופה לעולם שכבר לא קיים, עולם יותר טקטי ולא ממהר כל כך משום מקום לשום מקום, עולם שבו זה חשוב הופעה ראשונה אבל גם נימוסים. זה משמח שהאקדמיה הצרפתית לקולנוע העניקה את הסזאר החשוב ביותר לסרט כזה בשנה שבה “טיטאן” הנוראי נצח בקאן בזמן ש”L evenement” ניצח בוונציה. זו הוכחה לכך שהצרפתים עדיין יודעים איך לפנות לערכים המסורתיים, האמיתיים של אומה ותרבות גדולה.
אני ממליצה לראות את זה, זה החזיק אותי דבוקה למושב שלי במשך שעתיים וחצי.
אין ספק שלא לכולם מתאים הסרט הה אבל אני חייבת לתת לו 5 כובים.
