בעזרתו של ד”ר אוגלתורפ, קייט ורנדל יוצאים למסע תקשורתי שלוקח אותם ממשרדו של הנשיאה האדישה אורלין ובנה המחמיא וראש הסגל, ג’ייסון, לתוכנית בוקר תוססת בהנחיית ברי וג’ק. רק שישה חודשים מההשפעה על השביט, ניהול עדכון חדשות 24 שעות ביממה ומשיכת תשומת הלב של קהלים אובססיביים במדיה החברתית לפני שיהיה מאוחר מדי מתגלה כמשימה קומית להפליא. למה אתה פשוט צריך לגרום לאנושות להסתכל למעלה?!
אל תסתכלו למעלה לצפייה ישירה, הסרט המלא לא נמצא ביוטיוב
מצאת שגיאה? דווחו בתגובה בתחתית העמוד!
הביקורת של דניאל לסרט אל תסתכלו למעלה
אל תסתכלו למעלה הוא סאטירה מצחיקה. למי שמבין בזה יהיו שעתיים וחצי לצפות בסרט מצוין. מי מצפה למשהו אחר ומשאיר “על המקום” על הנושאים המשניים של הסרט כמו ניאוף, אנרכיה, השפעה תקשורתית, גזענות וכו’ יהיה מבולבל ומאוכזב. בקיצור, הפעולה של הסרט סובבת סביב תגלית שגילו תלמידה והמורה שלה (ג’יי לורנס ודי קפריו); השניים מגלים שביט הפונה היישר לכדור הארץ ומנסים להזהיר את מקבלי ההחלטות, העיתונות, האוכלוסייה מפני הסכנה הממשמשת ובאה. אף אחד לא לוקח אותם ברצינות, אפילו לא נשיא המדינה, בגילומה המופתי של מריל סטריפ. כולם הסכימו שמדובר בהתייחסות ברורה לסכנה הנשקפת מההתחממות הגלובלית בכדור הארץ, ויחסו הסוער של הנשיא בסרט לקוח כמעט מילולית מיחסו של טראמפ להתחממות כדור הארץ. עדיין מתנהל מאבק מתמיד של מדענים לשכנע את העולם בסכנת התקרבות השביט. שחקני העל בקאסט – ליאונרדו דיקפריו, מריל סטריפ, קייט בלאנשט, ג’ניפר לורנס, כריס אוונס – שומרים אותך דבוק למסך עד הסוף.
ההימור העיקרי של מקיי הוא למשוך את השרוולים ולהראות איך, בבלאגן הצרכני שלנו ובשעות המבוזבזות מדי יום באימות עצמי ובמריבות ברשתות החברתיות, איבדנו את היכולת להבחין מה באמת חשוב. האם זה משהו חשוב יותר מהסוף עצמו, ובעיקר ההימנעות ממנו? ובכן, מסעם של שני האסטרונומים בגילומם של ג’ניפר לורנס וליאונרדו דיקפריו מראה שלאנושות פשוט אין זמן לעצור כדי להרהר או למנוע את המטרה הזו…
כמובן שהמסע הוא יותר ממלאכותי וזו כנראה הסיבה מאחורי קבלת הפנים השמורה של הסרט. למקיי יש מה לומר על הקהילה המדעית והתקשורת והעולם הפוליטי, והגיבורים מוכנסים לסדרה של מצבים המעידים על הטירוף והמוזרות של העולם של היום. כל דקה קובעת, בכל אינטראקציה יש אלמנט סאטירי, וזה הופך את הסרט לפחות טבעי, אבל בשום אופן לא יותר יעיל.
זה כנראה לא היה זמן טוב יותר להשקה מאשר סוף השנה, כאשר חלק חשוב בעולם מוצף על ידי קדחת הקניות, המתנות, הזוטות שנועדו לחגוג את החגים בכל מחיר ולמלא את החלל שנותר בנשמות על ידי המפולת הענקית של מסרים צרכניים. שמבטיחים שהספה הזו תשמח אותנו או הפלייסטיישן החדשה או כמה אוזניות אלחוטיות או חג שאנחנו אפילו לא נהנים ממנו יותר, פשוט תמשיכו לפרסם “אושר” ושפע בפייסבוק. מנקודת מבט זו, אל תביט למעלה היא מראה שבה אף אחד לא צריך לאהוב את מה שהוא רואה, אבל שיכולה לדרבן אותנו אם לא לשנות, לפחות לשאול את עצמנו לאן אנחנו הולכים…
אל תסתכלו למעלה מעיד על כך שליוצרי הסרט יש תקוות גדולות באוסקר של השנה, ואל תרים את מבטו עשוי לחזור על הצלחת הפקה קודמת של הסרט הקצר הגדול של מקיי, סרט מועמד חמש פעמים לאוסקר (כולל הסרט הטוב ביותר סרט) וזוכה בפסלון לתסריט המעובד הטוב ביותר. הקאסט עטור הכוכבים (מריל סטריפ, קייט בלאנשט, ג’ונה היל, אריאנה גרנדה, טימותי צ’אלמט, רון פרלמן ועוד רבים אחרים) בוודאי ישאיר את תשומת הלב של חברי האקדמיה ערה.
כשמריל סטריפ משחקת נשיאת ארה”ב מודאגת יותר מהבחירות הבאות מאשר מהכחדת האנושות (דמות עם אזכורים ברורים לאסון דונלד טראמפ), ל-Don’t Look Up יש מה לומר על המגיפה, אם כי זו אפילו לא שנייה בסרט. התגובה שלנו למשבר העולמי הזה, חוסר האמון שלנו בסמכות ובמדע, וסירובנו לשקול איום בלתי נראה, הם נושאים שמקיי בוחן בקפידה בסרטו, גם אם הוא אורז אותם לסיפור פנטזיה. כל אחד מאתנו צריך לראות את הסרט, ובעיקר להנחה אותו.
