היטלר: עלייתו של הרשע (2003) Hitler: The Rise of Evil
היטלר: עלייתו של הרשע הוא סרט שמציג את הסיפור שהוביל לפרוץ מלחמת העולם השנייה, שבה מתו למעלה מ-50 מיליון בני אדם. בסרט ניתן להבין מי היה וכיצד עלה אדולף היטלר לשלטון. בגיל עשר הוא היה ילד מבודד והרסני, שלימים קיווה להפוך לאמן חזותי. מחוסר כישרון ואמצעים, הוא מסתובב ברחובות, מאשים זרים בכל מה שרע במדינה. במהלך מלחמת העולם הראשונה, הוא נאבק להתבלט, להיות מקושט, ולאחר מכן נשא נאומים על טהרת האומה. הם יהיו הצעד הראשון לשלטון, בגרמניה המפוצלת והענייה.
הסרט לא נותן תשובה ברורה אם היטלר, שמאז ילדותו היה התגלמותו של השטן על פני כדור הארץ או שהוא היה מוחזק על ידי כמה מחשבות רעות. האמת היא שרעיונותיו הריאקציוניים והגזעניים התפתחו והתבססו בשנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה, כתוצאה מהתחושה הקומוניסטית והיהודית של “בתוך” בגידתה של גרמניה, המצב הכלכלי-חברתי הקשה וההשפלה. אליהם נכפתה גרמניה. לפי הסכם ורסאי.
היטלר: עלייתו של הרשע לצפייה ישירה, הסרט המלא עם תרגום לעברית
לסרט יש 2 חלקים
מצאת שגיאה? דווחו בתגובה בתחתית העמוד!
הביקורת של לילך לסרט היטלר: עלייתו של הרשע
אני חייבת להודות שבפעם הראשונה שראיתי את ההצדעה הנאצית בסרט, זה עשה לי עור ברווז, כי אותה יד מורמת הרגה ללא רחם 6,000,000 יהודים חפים מפשע… שלא לדבר על אותה תגובה הייתה לי כששמעתי את המילה לראשונה “מחנה”. אתה צריך להיות פסיכופת כדי להסכים להקריב את היהודים בתקווה שהשאר יצליחו יותר. קודם כל, מי היה היטלר שיחליט מי חי ומי לא? שנית, מי היה מבטיח שאחרי שנפטרנו מהעם הזה שלא נוכל לחיות איתה יותר (באופן אירוני) הכל טוב יותר? לבסוף, מה הייתם, גיבורים אמיצים, אומרים אילו הרומנים היו במקומם של היהודים, למשל? עלינו ללמוד להתקדם מעבר לסיפוק האישי ולחשוב בצורה יותר חסרת אנוכיות כי כל אחד חייב ליהנות מאותה זכות שיש לנו לחיים. ומה אם גרמניה הייתה מרוויחה מהשואה? האם לא היית מודע לששת מיליון היהודים בכל פעם שנגסת בפרוסת לחם? למה כולם כל כך אמיצים כל עוד היא לא מעורבת?
עכשיו לגבי הסרט… רוברט קרלייל לא חשב שהוא הבחירה הנכונה לגלם את היטלר ולא בגלל שהוא לא היה שחקן טוב אבל הוא לא השתלב פיזית, הוא אפילו לא נראה כמו שפם נאצי.
מצאתי שההופעה של ברונו גנץ ב”דר אונטרגאנג” עדיפה לאין ערוך ובגלל שהיא מביאה הרבה להיטלר, כמובן, ובגלל שהוא ניגן בצורה מפוארת. בהמשך, גם הסרטים לא יכולים לעמוד בהשוואה.
מעורבותו של הסרט בעיוות האמת נראתה לי תקלה עצומה של הסרט. היטלר החליף בחוזקה את רגעי השתיקה עם אלו של הטירוף, אבל הדבר החשוב הוא שהיו לו גם רגעי שקט. כאן היטלר נראה כמו הפוגע המחובר לסוללה, אתה אומר שהוא סובל ממשהו טוב לעשות. כעת הסצנות שבהן הוא מוצג כילד כרוע העתיד מעניקות מראה אפי לסרט, מקלות על האמירה אך מפחיתות את ערכו ההיסטורי.
אנחנו צריכים עוד ידע כדי להבין את הסרט. פסיכולוגיה למשל. וההיסטוריה שלמדנו בבית הספר מסתירה כמה אמיתות שההורים והסבים שלנו חיו. הנאציזם הלך יד ביד עם הקומוניזם והיטלר התחיל את המלחמה עם סטלין כבעלי ברית. הם פיצלו את פולין לשניים, והסובייטים ירו בכל הגנרלים הפולנים בלילה אחד ביער. למעשה, שתי הדוקטרינות הן אחיות: נאציזם = סוציאליזם לאומי (NAZI = סוציאליזם לאומי), וקומוניזם = סוציאליזם בינלאומי (ראה אינטרנשיונל סוציאליסטי).
אז אנחנו לא יכולים להעיר שהסרט מעוות את המציאות ההיסטורית. איזו מציאות היסטורית?! הכל כל כך יחסי, ההיסטוריה היא מדע סובייקטיבי, האנשים שכותבים אותה הם לא מושלמים וסובייקטיביים. היטלר היה ילד עם בעיות פסיכולוגיות קשות. זה קורה לעתים קרובות יותר להורים מבוגרים, או אם לפחות אחד מהם מבוגר יותר ו/או לקרובים בעלי מידת קרבה קרובה (ראה נושא משפחות המלוכה, כולל סוגיית משפחתו של היטלר).
בנוסף, אביו של היטלר הגביר נפשית את הבעיה הפסיכולוגית הזו בכך שהאמין בתוקף שאלוהים קילל אותו על שלקח את אחייניתו לאשתו. אדולף היה צריך הרבה אהבה ותשומת לב, דברים שהוא לא קיבל, אביו היה פסיכופט בעצמו, ואמו הייתה אדם מאוד חלש ומאוד שטחי. נטול האהבה והתשומת לב שהוא יזדקק לו, כשהוא מתעלל על ידי אביו (כנראה מינית – ראה סרט), אדולף הופך בדיוק למה שרוב הילדים עם בעיות דומות בסופו של דבר – דיקטטורים, טרוריסטים, רוצחים סדרתיים. וכן הלאה.
כשהוא מתגלה ונעזר על ידי כמה אנשים משפיעים והרבה כסף, נישא על ידי כמה אינטרסים לא נקיים במיוחד, אדולף לא עושה דבר מלבד להדוף את כל הסבל שנצבר בכל כך הרבה שנים. הוא פשוט משחק בחיי אדם, הכוכב הזה (ראה סרטו של צ’ארלס צ’פלין), נוקם בכל מי שהוא חושב שפגע בו: יהודים, הומואים וצוענים. ילד שכל כך שונא את הוריו (אבא שלו מתעלל בו ואמו לא מתערבת) סופו לשנוא את כל העדות שלו. הומוסקסואלים: נראה שאבי התעלל מינית באדולף הקטן, הסרט לא מראה זאת במפורש, אפשר רק להניח. בנוסף, אחד מעוזרי הבסיס שלו היה הומוסקסואל, והיטלר תפס אותו בשעת מעשה לפני שהוא חוסל בגלל אי ציות (ראה סרט). צוענים: במקום להפוך לאמן גדול, כפי שחלם, הוא הופך לקבצן (הומלס, צועני, חסר בית) ברחובות וינה. מטבע הדברים, הוא שנא את החיים האלה ככל האפשר ואפילו את אלה שחיו כך, שלא עשו דבר כדי לצאת מהמצב הזה. אנשים שהוא שונא, בהתחשב בכך שהוא הגיע למצב הזה שלא בצדק, כשהוא עדיין נעלה על האחרים, אמן לא מובן, גאון…
14 בינואר 2022 @ 1:02
הייתי אומר לא להיות כל כך סטנדרטי יותר, בסופו של דבר ההיסטוריה נכתבה על ידי הזוכים, כלומר? ארה”ב. זה אומר הכל. אנחנו צריכים לחשוב יותר כדי לא לדאוג למה שאומרים לנו. עצם העובדה שהוא היה מושלם לוחם נגד הבונים החופשיים וחוגים אליטיסטים.
לגבי הסרט, זה יותר לעג לפיהרר.