ברגע שאתה צופה בסרט מוזיקת הסרטים משלימה את כל מה שמתרחש במסך. גם אם נתפס באופן לא מודע, הפסקול של הסרט הוא זה שיוצר את רוב המתח. הדוגמה המשמעותית ביותר: סצנת המקלחת מ”פסיכו” (מוזיקה: ברנרד הרמן, בבימויו של אלפרד היצ’קוק) היא נקודת ציון בקולנוע, שבה עוצמת הסצנה בהחלט מסומנת במוזיקה.
איך נולדת מוזיקת קולנוע
מוזיקת קולנוע נולדת בדרך כלל לאחר שהסרט עבר עריכה, כאשר המלחין והבמאי מחליטים יחד אילו קטעים זקוקים להמחשה מוזיקלית וכמה זמן הם נמשכים. אבל יש גם מצבים מיוחדים, כאשר מלחין מפורסם מלחין את המוזיקה לפני שהסרט מוכן, אז הוא “יכתיב” באופן מרומז את משך הזמן והזרימה של סצנות מסוימות. דוגמה לכך היא המצב בו הבמאי סטיבן שפילברג שינה את סצינת הסיום מהסרט “E.T.” לפי מוזיקה שכבר הלחין ג’ון וויליאמס. אניו מוריקונה, נינו רוטה, אנרי מנצ’יני, מוריס ג’אר, ואנגליס, ג’יימס הורנר, ג’ון וויליאמס, ג’רי גולדסמית’, אלן סילבסטרי, אלכסנדר דספלט, מייקל ג’יאצ’ינו, הנס זימר או ולדימיר קוסמה הם מגדולי המלחינים של הסרט. מוּסִיקָה.
סרט אילם… אבל עם מוזיקה אולם הקולנוע
מוזיקת קולנוע נולדה משתי סיבות: ליצור אווירה באולם הקולנוע, שבו צופי הסרט האילם צפו בסרט בשקט, אבל גם מהצורך לכסות את הרעש שהפיקו המקרנים הראשונים. הסרט האילם (1894-1929) “ליווה” בסאונד בשתי דרכים אפשריות: או שהיה פונוגרף (מקליט/מקליט, אב קדמון של הגרמופון) שניגן את הפרטיטורה המוזיקלית, או פסנתרן או אנסמבל קטן שהופיע בהופעה חיה. במהלך ההקרנה, על ידי אימפרוביזציה או שירה של פרטיטורה מוכרת. מה שניתן לפרש יכול להיות הבחירה של הפסנתרן/אנסמבל המתאים או שנכפה על ידי מפיצי הסרט. בשנת 1915 (לפני הצגת הסאונד, אז!) נוצר על ידי ג’וזף קארל ברייל, הפרטיטורה הראשונה שהוקדשה לסרט – “הולדת אומה” – עם מוזיקה מקורית וקטעים מותאמים, שהיו אמורים להיות מבוצעים בהופעה חיה ב האודיטוריום.קולנוע.
“קינג קונג”, הסרט הראשון עם מוזיקה מקורית שהוקלטה בסרט
מוזיקת סרטים מוקלטת הופיעה בסוף שנות ה-20, כאשר זה הפך אפשרי מבחינה טכנית לסנכרן סאונד עם תמונה. לאחר מכן הגיעה תקופה של תהילה, שנות ה-30 וה-50, עם פיצוץ בפסקול הקולנועי. בין חלוצי התחום ניתן למנות: מקס שטיינר – “אבא” של המוזיקה הקולנועית, שיצר ב-1933 את המוזיקה ל”קינג קונג” (הסרט הראשון עם מוזיקה מקורית שהוקלטה בסרט), אך גם זה שחתום על המוזיקה ב”על הכנפיים רוח “או” קזבלנקה “; להעשיר את קורנגולד, שיצירותיו השפיעו מאוחר יותר על ג’ון וויליאמס; ברנרד הרמן, הידוע בעיקר בזכות שיתוף הפעולה שלו עם אלפרד היצ’קוק, אך גם הלחין את המוזיקה ל”נהג מונית” (בבימויו של מרטין סקורסזה).
בשנת 1951, אלכס נורת’ חתם על הפסקול להקרנה המפורסמת של מחזהו של טנסי וויליאמס, “חשמלית ושמה תשוקה” (בבימויה של אליה קאזאן, עם מרלון ברנדו וויויאן לי), המציג שילוב של סימפוני וג’אז מסמן גישה חדשה ל מוזיקת סרטים. גם במהלך שנות ה-50, מלחינים נדרשו להלחין שירים מקוריים, שלעיתים הפכו ללהיטים בעצמם, שישמשו הן למטרות שיווק – לקידום הסרט ברדיו – והן למכירה לאחר מכן של אלבומי פסקול. צריך לחשוב על שירי ילדים בסרטים לילדים כדי להבין כמה חשוב הפס קול כי ללא מוזיקה הצופים הקטנים לא היו אוהבים כל כך את הצפייה בסרטים.
מוזיקה סרטים שנשארה בהיסטוריה של הקולנוע
בשנות ה-60, מערבונים היו באופנה, והביאו את ההצלחה של מלחינים כמו אלמר ברנשטיין עבור “שבעת המופלאים”, או אניו מוריקונה עבור “טרילוגיית הדולר”, והג’אז נותר מרכיב חיוני בפסקול. באמצעות מלחינים כמו הנרי מנצ’יני, על הסדרה “פנתר ורוד”, ולאלו שיפרין, על “משימה בלתי אפשרית”. מעניין גם שכאשר סטנלי קובריק ביים את “אודיסיאת החלל 2001”, הוא פיתח תשוקה ליצירות ששימשו כסמן של קצב (יצירות מקודשות, המשמשות בשלב העריכה, כדי להנחות את הקצב והאווירה של הסצנה המתאימה) . לפיכך החליט קובריק להשאיר יצירות כאלה במקום כמה חלקים שהולחנו במיוחד על ידי אלכס נורת’ – וזה הביא, למשל, לסצנה המפורסמת של הספינה שעגנה בתחנת החלל, בקצב של ואלס “הדנובה הכחולה”. ב-1977 ג’ון וויליאמס “פגע” שוב בעולם האמנות, עם המוזיקה שלו ל”מלחמת הכוכבים”, אחד האלבומים הנמכרים ביותר בכל הזמנים, ויצירותיו ממשיכות עם “ET”, “סופרמן”, “אינדיאנה ג’ונס” סדרה. או “הארי פוטר” האחרון.
מאת: יפית צ.
מצאת שגיאה? דווחו בתגובה בתחתית העמוד!
