מדור על משחקים קוריאניים מסורתיים לילדים, כמו אדום, ירוק, אבל המפסידים אפילו מאבדים את חייהם. מי ינצח ומה מטרת המשחק הזה?
משחק הדיונון, סדרת טלוויזיה לצפייה ישירה, אין עדיין פרקים מלאים ביוטיוב.
מצאת שגיאה? דווחו בתגובה בתחתית העמוד!
הביקורת של יונתן לסדרה משחק הדיונון
משחק הדיונון היא נדירה שגורמת לך לעבור הרבה מצבים, רגשות ולחיות אותם במקביל עם הדמויות. יש הרבה מתח ומה שאהבתי הוא האקשן והסיפור שנעשה בהרבה דם קר, חסר רוח ואדישות. הסדרה ממחישה ומדגישה באופן מושלם את המשמעות של להיות אנושי, במיוחד סביב הרצון להרוויח כסף.לא אהבתי את הרגע בו משחק הדיונון מגיע במה שאני מכנה דרמה אסייתית מגה (מופיע לעתים קרובות בהפקות קוריאניות ובאנימה יפנית).
משחק הדיונון מלאה דם, אלימות ומוות, אבל עדיין מייצרת משיכה, מגנטיות מוזרה כי כנראה שזה מה שאנשים אוהבים.
ראיתי הרבה סדרות וסרטים בחיי ואני נדהם מהרייטינג של משחק הדיונון אבל כנראה שזה בצדק. אחרי שרואים את כל כך הרבה דברים אנשים רוצים לראות משהו מיוחד שעדיין לא ראו.
הבמאי והתסריטאי דונג-היוק הוואנג, שעבד על הסרט הזה שנים על סף אלכוהוליזם (הוא מודה), מספר שהוא רצה ליצור סיפור שיהיה אלגוריה. או אגדה על חברה קפיטליסטית מודרנית, המעוותת מהתחרות הקיצונית שלה, עם גיבורים שהיא פגשה. בסוף הסרט, נאמר בחדשות, בעוד הגיבור הראשי רוצה לספר את שערו: קוריאה היא אחת המדינות עם האוכלוסייה החייבת ביותר בעולם. ההלוואה, החוב הוא המנוע המרכזי של המשטר הנוכחי והמרכיב המרכזי ששומר על הסיפור במתח מרבי.
המשתתפים במשחקים הם כולם עבדים מודרניים, עם חובות, ללא עבודה ועם הרבה בעיות פיננסיות. יש נציגים מכל תחומי החיים: הגבר הממוצע, נער השכונה, השודד, המהגר הפקיסטני, הילד הבולט שסיים את האוניברסיטה הטובה ביותר. יש משפחה עם ילד שלא יודעת את שמו, עובדת מפעל הזכוכית בפשיטת הרגל, זקן עם גידול במוח. יש גם נערה צפון קוריאנית חשודה בריגול.
במשחק הדיונון משתתפים בסדרה של משחקי ילדות, אך מי שמפסיד גם מאבד את חייו: מתוך 456 השחקנים אחד ינצח. רק אחד יזכה בפרס הגדול ויישאר בחיים. אבל הם לא ידעו זאת מההתחלה: הם יגלו זאת בדרך.
לאחר המבחן הראשון בו מחצית מהמשתתפים נהרגים, ניתנת לשחקנים האפשרות לבחור באופן דמוקרטי: להישאר במשחק או לעזוב את המשחק.
הם בוחרים לעזוב את המשחק בהצבעה, אבל חוזרים לחיי היומיום שלהם, לחיים הרגילים בקוריאה הלא מפותחת, הם רואים שהגיהינום כאן לא טוב יותר מזה של המשחק: המשכורות מאחרות, החובות גדלים מאוד, להבטיח את הגופים להלוואה, למכור את איבריהם, יש להם עבודות מסוכנות, הורים חולים וכו’. חוסר יציבות, עוני, חוסר שוויון, דיכאון. ואז, הם מעדיפים את הגיהינום במשחק על הגיהינום במציאות: 90% בוחרים לחזור למשחק.
מהו חופש בחירה? אשליה טריוויאלית: אתה בוחר באיזה סוג מיקסר יחתכו אותך. זו הבחירה. לא יותר מזה: 99% ימותו – ל -1% יש סיכוי לשרוד ולהרוויח.
המשחק רוצה להיות דמוקרטי ושוויוני: עם כללים נוקשים. על זה הולכים מי ששולט במשחק. אלה במבני הכוח לבושים במדים, כשפניהם מכוסות, מבדילים רק על ידי כמה דמויות גיאומטריות. הכוח רואה את פניהם של המשתתפים במשחק. שחקנים אינם רואים את פני הכוח: מבצעי הכוח אינם רשאים לראות זה את פניו. מבנה הכוח של העשירים הוא בלתי אישי: חסר פנים אך בעל כוח לקחת חיים.
האם זאת סדרה טובה? קשה לומר… מי שאוהב אקשן ואלימות בטוח ירצה לצפות בכל פרק של משחק הדיונון. אנשים שלא אוהבים אלימות יחפשו סדרות אחרות.
לצערי, אני לא יכול לדרג את הסדרה.
