3
הקרודים 1 לצפייה ישירה, הסרט המלא הוסר מיוטיוב
מצאת שגיאה? דווחו בתגובה בתחתית העמוד!
לחץ כאן לצפייה ישירה בסרט הקרודים 2
הביקורת של לילך על הסרט הקרודים 1
הקרודים 1 הוא סרט ממש מצחיק מצחיק באופן בלתי צפוי ואני חושבת /מדובר על סרט לכל המשחה. אני מודה שצפיתי בסרט הזה בלב מכופף, כי הטריילר לא שכנע אותי וחיכיתי לאותן בדיחות “משפחתיות” ספציפיות לאנימציות דרימוורקס, שעושות כמיטב יכולתן לקחת את זה מול פיקסאר כי עד לא מזמן, להיכשל בכל פעם.
ניתן לתאר את הנושא בכמה מילים: למשפחה פרהיסטורית יש הרפתקאות מדהימות לאחר שהמערה בה התגורר נהרסת. הפטריארך הוא גרוג (ניקולה קייג ‘), כל כך אובססיבי לביטחון הסובבים אותו, שאם הוא היה אחריו, הוא לעולם לא ייצא מהמערה. בקוטב הנגדי נמצאת בתו של איפ (אמה סטון), שתיתן כל דבר לחקור את העולם הסובב אותה, ותוכניותיה מתנגשות תמיד עם חוסר הרצון של גרוג. יתרה מכך, סכסוך בין דורות מכל הבחינות, אך הפעם בהקשר פרהיסטורי.
מה שהכי אהבתי הקרודים 1 היה האופן שבו הוא משתמש בניגוד בין אור לחושך כדי לתחום את ההבדלים בין ידע לבורות. איפ מוקסם מהשמש, גרוג ייתן הכל כדי להישאר בחשכת המערה. כשהיא נהרסת, הדאגה הראשונה שלו היא למצוא מערה אחרת, בעוד שאיפ מת מסקרנות לחקור את כל מה שמסביב ונעשה מוקסם מגיא (ראיין ריינולדס), צעיר שהוא פוגש במקרה מסוגל להצית אש. משחק הגילוי, החקר והידע הזה הוא עמוד השדרה של הפרמיירה הטעימה של יום שישי, שלא שוכחת (בכלל לא!) את ההומור, ומכין את משפחת קרוד הרפתקאות מגה-מטורפות ובלתי צפויות.
הקרודים פונה לשני הגדולים, שיהנו להם כיף רב עם הבעיות המשפחתיות של הדמויות (גם חמותו ה”בלתי נסבלת “של גרוג עוברת בפריים), וגם את הקטנים, מוקסמים מפלטת הצבעים הפנטסטית של האנימציה. . הכל נראה טוב מאוד בתלת ממד, והבמאים כריס סנדרס וקירק דמיקו יודעים לנצל את הטכנולוגיה כדי להוכיח שוב כי אנימציה ולא סרט לייב אקשן היא הסביבה התלת מימדית המושלמת. לקרואודים יש אנרגיה מיוחדת, ויש רגעים שמתוחים מספיק (בפרהיסטוריה הסכנות אורבות בכל מקום) כדי לומר שקהל היעד הוא אך ורק ילדים.
אודה לסקרנות ולאבולוציה, הקרודים ילמדו במהירות את גרוג כי הסיסמה שלו, “פחד מחזיק אותנו בחיים”, היא אסטרטגיה מושלמת להישרדות, אך לא לחיים האמיתיים. לפיכך, אנימציה יכולה לתת שיעור מאוד שימושי לקטנטנים: תמיד תחרוג מגבולותיך, גם אם הדבר עלול לסכן אותך.
התרשמתי מכישרונו הקולני של ניקולה קייג ‘, אמין לחלוטין בתפקיד גרוג המיושן. קולה הצרוד של אמה סטון מושלם עבור איפ האנרגטי והמתנדב, בעוד שראיין ריינולדס לא נראה טורח יותר מדי בתפקיד הגיא החכם. את הבמאי כריס סנדרס ניתן לשמוע גם בתפקיד החגורה הקטנה, חיית המחמד החמודה של גיא.
אבל הכוכב האמיתי של הקרואודים הוא ללא ספק הדמיון הפנטסטי של מעצבי תפאורה: אתה מתרשם שהם השתמשו בכל צבע אפשרי כדי להביא למסך כמה מהנופים המשוכללים ביותר שנראו אי פעם בקולנוע. האמינו לי, שווה לצפות בסרט בקולנוע.
כמו סרטי אנימציה פנטסטיים רבים אחרים של השנים האחרונות, הקרודים משתמש בהקשר שלו (הרפתקאות פרהיסטוריות) כדי להתמודד, למעשה, עם סאבטקסט אחר לגמרי: חיי משפחה בימינו. הקלסר הוא היישות המשפחתית עצמה שנלקחה מהעכשוויות והוצבה במסגרת עולם פרהיסטורי ויזואלי, בעצם פנטסמגורי. בשום מקרה אין להתייחס לתואנה ברצינות – באותה תקופה המשפחה כפי שאנו מכירים אותה לא הייתה קיימת, האחדות החברתית של אנשים פרימיטיביים הייתה החמולה (לימים הגנים); הדברים החיים מסביב מזכירים רק במקומות מסוימים את אלה ברבעון, בעיקר דמיוניים; ניתן לומר את אותו הדבר על האסון שבמרכז הפעולה. שלא לדבר על הממד הפנטסטי שהוכנה והתפתח בשלב מסוים.
כך שמשפחת הקרודים , שהתחפשה להומו חצי-זיקפה (שלעתים קרובות פועלת על ארבע – עם הרבה כיף וקסם), מחדשת באופן משכנע את הקלישאות ההתייחסותיות שאנחנו מכירים כל כך טוב, ודורכות בהשראת האווירה שתוארה לעיל. הסיפור שדמיין כריס סנדרס וקירק דה מיקו הוא רק תמיכה ליניארית פשוטה, בעיקר מיישמת את הכללים המבניים של דרמה קולנועית, לפעמים מתעלמת מהם מבלי לטרוח יותר מדי, מכיוון שהמטרות שונות: קומדיה משפחתית ובידור חזותי משוחררים. ככזה, מוקדשת יותר, קודם כל, הדמויות – בהן אנו מכירים בכמה ארכיטיפים ידועים לשמצה: האב המסור והסמכותני, אך רהוט ומצומצם, האם הכנועה אך החכמה בעליל, המעצבנת ובו בזמן ירוקה.
סבתא שובבה ומתבדחת., הבן המאוהב והמוכה, הבת הסוררת והצמאה של הידע … אליהם מצטרפת האופי המקרי: הנער הזר, הכובש, המיומן והחכם – השיא, שמסומן על ידי רציני פער: סיפור רקע סכמטי ביותר (רק נוסע התייחסות לאובדן משפחתה לפני שנים), בלי שום דבר שיסביר את הידע והמניעים שלה; גרוע מכך, הוא מכיל גם מסלול שמאל-שקר: הוא היחיד שלובש מכנסיים (פירוט הוגש מההתחלה) – יתר על כן, כמה מכנסיים שנראים קצת כמו ג’ינס … היה בלתי נמנע לצפות למטייל בזמן, חייזר, … משהו, שם. לשווא: זה נשאר לא פתור.
עם זאת, על מסך זה כותבים המחברים את הרפתקאותיהם של הדמויות המעטות בדרכם ל”ארץ ההבטחה” שם הם יכולים למצוא את ישועתם, חוצים נופים נהדרים, עימותים עם חיות דמיוניות שונות או פחות (המעניינות ביותר:” ציפורי פיראנה”).), הרפתקאות והרפתקאות מכל הסוגים, בהתפרצות של פנטזיה ומשחקים חזותיים מרהיבים. כמובן, כפי שמשתמע מהתיאור הנ”ל של המושג הקולנועי, אירוניות והתייחסויות סאטיריות מוחדרות בכל מקום להרגלים ולאוטומטיות של עמיתינו כיום, מלאי ליבות והומור. הוספת תרומתם של כמה שחקנים שמעניקים את קולם לדמויות האנימציה – בהנהגתם של ניקולס קייג ‘(גרוג, אבא) וקלוריס ליכמן (סבתא) – והלבשת הכל באיכות הגרפיקה והאפקטים המיוחדים (לעתים קרובות משיקים לריאליזם, בתוך תמונות פנורמיות של קטסטרופות), אנו עוסקים במופע מענג ומצחיק, שלא ייזכר מי יודע כמה זמן, אך לא יאכזב, לפחות בתשעים ושמונה דקות ההקרנה.
סרט של מקסימום כובים
